עץ יוסף על במדבר רבה כ:יח

אדם שהקריב שור שקרניו קדמו לפרסותיו כדאי' באגדה ומסתמא בנה מזבח:

והבל מסתמא ג"כ בנה מזבח והקריב עליו קרבנו. ועיין לעיל פרשה י' סי' ד':

הפרקים פי' אברים שלמים של הבהמה:

שראה שישראל נופלים שם ואין לו סכין ובלעם היה לו סכין ולא ראה את המקומות כצ"ל (א"א). ור"ל שבלק ראה את המקומות שישראל נופלים בהם שהוא כמו ראיית הפרקים והאברים ששם חותכין ובלעם היה יודע לחתך ע"י קללתו אך לא ידע אנה הוא המקום:

טוב מנחה בלולה בשמן וחרבה דרש פת חרבה לשנים. פת הוא מנחה בלולה בשמן. וחרבה דרש ואפי' מנחה חרבה. ושלוה בה שקרבנות ישראל משימים שלום בעולם. כמו שהיו מקריבים ע' פרים על ע' אומות. מבית מלא זבחי ריב קרבנות בלעם שרצה לעורר מריבה על ישראל מאביהם שבשמים:

היה שפוי פי' שקט ושליו שהיה עודנו מחשב בלבו שאולי יסכים ה' עמו לקללם:

בעל השוק ממונה על תקנת השוק שלא יעשו עול במדה ובמשקל:

דורון לביתך כי הקרבן הוא כמו דורון להורדת השפע. אבל דורון כזה בשביל לעשות שקר הוא:

טוב ארוחת ירק וגו' ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו:

ופקמו פי' הערוך כמו שנותן בפי הבהמה ברזל קבוע ברסן להטותה בו לכל צד שירצה:

מלאך היה מדבר מתוך פיו של בלעם. ודרש דבר כמו דבר בפת"ח פי' מדבר (ור"ל שהיה נשמע קולו של מלאך ובלעם לא היה מדבר כלום):

מלאך היה מדבר רבי יהושע אומר הקב"ה היה מדבר שנא' כצ"ל (א"א):