עץ יוסף על במדבר רבה כ:טו

וכי סומא היה כלו' מהו לשון ויגל. רק שהראה לו השם שהעין ברשותו שכשירצה הקב"ה לא יראה האדם מאומה:

וישתחו לאפיו שדבר עמו הכיור שמלאך ה' הוא. לפי שדבר עמו בחזיון לילה והכירו בהכרת פנים. וזהו לאפיו פי' בשביל הכרת פניו (מת"כ) ולכן נפל ארצה שלא היה יכול לשמוע הדיבור מעומד:

וכי דקיון כו' פי' עלבון וגנאי ר"ל וכי קרוב או גואל המלאך לה שיתבע עלבונה. אלא א"ל כו':

יראה ראתה נטתה פי' בשביל שראתה אותו לכך נטתה:

ירט בא"ת ב"ש מגן שיצא להיות מגן על האתון. ואפשר שפי' לעשות לך מגן. כי מלאך רחמי היה ויצא לשטנו כדי שישוב לביתו ולא יאבד וע' במת"כ:

מכאן את למד שהרג את האתון עיין רש"י ומזרחי. וזה לשון בחיי אולי נטתה מפני לולי נטתה מפני כאשר הרגתיה הרגתיך ואותה החייתי. מכאן שמתה האתון אחר שדברה:

שהיה רשע ערום כי לא יתכן שעשה תשובה באמת. שא"כ היה חוזר לביתו:

כך אומנתו כו' שזה רמזו במלת ועתה שהוא היפוך הקודם כאומר הוא ציוני לילך ועתה אתה מעכבני:

עם האנשים שחלקך עמהם שעשה אותו טפל להם והוא העיקר אצלם (מת"כ):

מלמד שכשם שהם שמחים כו' דאל"כ עם שרי בלק למה לי: