עץ יוסף על במדבר רבה ב:ט

עושה לו עגולות עד ד' אמות דברי ר' חנינא כו'. פי' ד' אמות מכל צד שמותר לטלטל בהם.

ומטלטל בתוך ד' אמות. הטעם דנותנין לו ד' אמות דכתיב שבו איש תחתיו ומקומו של אדם ד' אמות.

כדי שיטול חפץ מן מרגלותיו כו'. אבל ר"מ פליג וס"ל מלא קומתו ופישוט ידיו ורגליו ואיכא בינייהו מצומצמות. דלר"י ד' אמות מצומצמות ולר"מ גדולות דפישוט ידים ורגלים יותר מאמה הוא.

והשובת במדינה כו' מהלך את כולה כו'. בתנחומא גריס מהלך את כולה ועבורה וחוץ מעבורה אלפים אמה לכל רוח ומהו עבורה חנויות ופונדקאות (פי' מלון אורחים שאוכלין ושותים וישנים שם) והן חוץ למדינה על הדרך ע"כ.

כמערת צדקיהו. מפרש בתנחומא כמערה שברח בה צדקיהו. ושם בתנחומא גריס שהיתה בת י"ב מיל.

ומנין סמכו תחומין. כלומר היכן מצאו סמך לתחומין מן התורה וקאמר מפסוק ומדותם וגו'.

ומדותם מחוץ לעיר. שזה שייך לעיר מגרש וא"כ מותר ההליכה בה כעיר עצמו ולכן לא הרחיקו הארון כי אם אלפים אמה בכדי שיהיו יכולין ללכת בשבת. ודייק ג"כ על אלפים דכתיב מנגד שהוא סימן הרחוק ומצאנו במקום אחר כתיב מנגד ורחוק. ורחוק הוא אלפים אמה א"כ גם כאן כן.

אך רחוק יהיה ביניכם כו'. ואך משמע מיעוט כדאמרינן בעלמא אכין ורקין מיעוטין. והיינו שלא יתרחקו יותר מאלפים אמה כדי שיהיו רשאים לבא להתפלל לפני הארון. ומכל מקום הוזהרו ג"כ אף שלא להתקרב פחות מאלפים כדכתיב להדיא אך רחוק יהיה בינו וביניכם כאלפים אמה במדה אל תקרבו אליו. ודיוקו שטעם הריחוק הוא משום שבת. כתב הרד"ק ממ"ש במדה בפת"ח הבי"ת ולא בשו"א מורה על מדה הידוע שהוא אלפים אמה של תחום שבת הידוע.

ותשב לה מנגד הרחק. וילפינן נגד מנגד ורחוק מרחוק. פי' כאן בדגלים כתיב מנגד סביב לאהל מועד יחנו ולא פירש שיעורה. וילפינן ממנגד דכתיב בהגר. ובהגר ילפינן דמנגד היינו אלפים אמה מדכתיב הרחק וכתיב ביהושע אך רחוק מה רחוק שנאמר ביהושע אלפים אמה שהרי שם מפורש כאלפים אמה. אף רחוק שנאמר בהגר ג"כ מיל שהם אלפים אמה. והלמד בגזירה שוה חוזרו ומלמד בגזירה שוה כדאיתא בפרק הוציאו לו.