עץ יוסף על במדבר רבה טז:כד

ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם (משלי א' כ"ה) נאצו כל תוכחתי (שם פסוק למ"ד):

ופרעתם אותה לשון כי פרוע הוא. פי' מגוהל ומקולקל (מת"כ). ור"ל ותבטלו כל עצתי שיעצתי לגדל אתכם בעולם. ובתנחומא גרס ובטלתם אותה:

אחד חוגרו זיינו וכדעת רשב"י בש"ר פ' נ"א שאמר כלי זיין נתן להם והשם הגדול חקוק עליו כו':

ואחד נותן עטרה בראשו וכדאמר בפ' ר"ע כשהקדימו ישראל נעשה לנשמע ירדו ס' רבוא של מלה"ש וקשרו לכל אחד מישראל שני כתרים. ופרש"י ב' כתרים של זיו שכינה:

זונים בל"י ורומיי חגורה (מוסף):

פורפירא בגדי מלכות חשובים. ובש"ר פ' מ"ה מסיים שנא' ואעדך עדי. ובחזית יליף פורפירא מואלבישך רקמה:

ולא דבר אחר של חטא ומקרה רע. כי היו אז כמו אדה"ר קודם החטא והיו נדבקים בה' דיבוק תמידי עד שהם חיים לעולם:

א"ל משה ועתה הורד עדיך וגו' ואדעה מה אעשה לך. אלמא בעוד עדים עליהם היו ניצולים מהפורענות (יפ"ת):

אמר מה"מ כו' על חנם נבראתי כו' הלשון אינו מדוייק כיון שא"ל בתחילה העולם כולו ברשותם כו' מה זו שאלה על חנם כו'. ונראה שר"א בן של ריה"ג שאמר אמר מלאך המות כו'. לא קאי ע"ז שאמר המדרש תחילה מה עשה הקב"ה הביא למ"ה כו':

מהו חרות נתבאר בש"ר פ' ל"ב:

מן היסורים הבאים לגוף מחלאים ועניות וכיוצא:

לכך נאמר ותפרעו כל עצתי כד"א כי פרוע הוא:

והוא נעשה להם בשר פי' נשתנה לבשר גופם (מת"כ):

לחם אבירים וכמו שדרשו ביומא ע"ה שהיה נבלע בכל איברים ולא היו צריכים לנקביהם:

שהיה קל בתוך כו' קלקל כתיב דרש ביה קל קל (מת"כ):

ולא עשיתי בו וגו' מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים. ועל זה קאי המאמר הלכו המרגלים וראו כו' כמו שמסיק המדרש:

בכל מקום שנכנסו כו' כלו' כך אמרו המרגלים והספר מדבר דרך כנוי כדרך לשון המדרש בכל מקום: