עץ יוסף על במדבר רבה טז:כג

ואולם חי אני כו' הרכיב ב' פסוקים ואולם חי אני הוא תחלת פסוק במדבר י"ד פסוק כ"א. ואם יראו האנשים העולים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה הוא במדבר ל"ב י"א:

בין שלא היה עמהם בעצה לא היה נכנס פחות מבן כ' ולא הביא ב' שערות בין שהיה עמהם בעצה בין שלא היה עמהם בעצה היה נכנס. ואם הביא ב' שערות כצ"ל ור"ל מבן עשרים שנה ומעלה אף שלא היה עמהם בעצה ואף שלא הביא ב' שערות לא היה נכנס על שלא מיחה. פחות מבן עשרים שנה שלמים אם הביא סימנים. אם היה עמהם בעצה לא היה נכנס כיון שנראה כגדול והיה עמהם בעצה. כן היה הגזירה. אבל אח"כ ריחם ה' עליהם וביטל מהם הגזירה. וזה שסיים המדרש אעפ"כ לא מת אחד מהם פחות מששים שנה. ור"ל שאף שהגזירה היה אף על פחות מבן עשרים שנה שלמים אם היה לו שערות והיה עמהם בעצה. מ"מ לא מת אחד כו'. משום שמחל להם הקב"ה. ועי' בפתיחתא דאיכה רבתי סי' ל"ג. אבל עד י"ט שנה שלמים אף שהיה להם שערות והיה עמהם בעצה לא היה בכלל הגזירה:

בא וראה מה בין צדיקים לרשעים כענין שנא' ושבתם וראיתם בין צדיק כו' כצ"ל. וכ"ה בתנחומא ור"ל בא וראה מה בין צדיקים כו' ואלו היו צדיקים קודם לכן. ולכן אע"פ שקלקלו זכו שלא מת אחד מהם פחות מששים. ואגב זה מביא דרש על פסוק זה בין עובד כו':

למטרוניתא תרגום שומר הפלגשים נטיר מטרוניתא:

במאזנים לעלות פי' שיעלו הזכיות וירדו העונות ר"ל שיטמנו. או פי' להיפך שירד הכף של הזכיות ויעלה הכף של עונות ע"ד נושא עון: