עץ יוסף על במדבר רבה יב:ג

היינו סבורים שבא שלמה ואמרו מפני שמזמור זה נאמר על בנין בהמ"ק כדאי' במדרש תהלים (מת"כ) ובא"א גרס דוד במקום שלמה:

והוא אמר אומר לה' מחסי וגו' המדרש ס"ל שהפסוק יושב בסתר עליון עד אומר לה' מחסי וגו' הוא ציון והתחלה לתואר בעל המזמור ומחברו. והתחלת המזמור מתחיל מן אומר לה' מחסי וגו':

מי יוכל ליתן כו' כפי חטאו שחטא נגד כבוד ה' הבב"ת ומהו המחיר העוה"ז הכלה הניתן בעד הנפש הרוממה. והיתה התשובה שאין ערך החטא כפי כבוד ה' הבב"ת כי אם כפי ערך יכולת האדם וכן כפרתו ככה:

ולא שניהם בב"א כי אין חפצו להעמיס על עבדיו:

ולא שמש אחד משלי היינו השמש בתקופת תמוז שאין אדם יכול להסתכל בה. ועיין חולין דף ס':

אלא עשרים בדרום פי' כ' קרשים בדרום:

יושב בסתרו של עולם כלו' שאין אדם יכול להשיג כבודו יתברך הנעלם. הוא רואה את הכל מפרש עליון שהוא עליון ורואה את הכל. הוא נתאוה ללין בצלנו וכדמפרש בצל שדי יתלונן בצל שעשה לך בצלאל כו' דמיירי בהקב"ה שיושב בצל המשכן. ומלת בצל בלתי סמוכה:

בצל שעשה לך בצלאל לצחות הלשון קאמר הכי דאתא שפיר בצל שעשה לו בצלאל שהלשון נופל על הלשון. לא שהיות ע"י בצלאל מעלה ומוריד לענין הפירוש (יפ"ת):

אגנתי פי' מגין שלי:

קסטרא בלשון רומי מבצר. תרגום ירוש' בחצריהם ובטירותם בכפרניהון ובקסטרוותהון (מוסף):

א"ל הקב"ה בי בטחת כו' דמאחר שבתחלה התחיל בלשון מדבר בעדו הוה ליה למימר כי יצילני. ולכן הסב הדיבור כלפי הקב"ה שהקב"ה אמר לו כי הוא היינו שמי שבטחת בו יצילך וגו':

ממצדתא דציידא פי' מן המצודה שפורש הצייד לצוד:

הוות שברון כד"א הוה על הוה:

שנתנה מימינו באברתו פי' יד כמו מי יתן לי אבר כיונה:

לו צנה וסחרה של אמת פי' הקב"ה נעשה לו צנה המקפת האדם קרוב לארבע רוחותיו סוחרה לשון סחור סחור:

מהו צנה וסוחרה אמתו נראה דצ"ל ד"א מה צנה וסוחרה אמתו. ומפרש שהקב"ה נעשה צנה לכל מי שהוא סוחר באמתה של תורה. ורשב"י אומר שהתורה עצמה נעשית צנה לכל מי שהוא סוחר בה:

מן אגרת בת מחלת עיין פסחים קי"ב ע"ב:

וקושט הוא ענין יריית חץ (מת"כ) והא"א כתב לענ"ד אפשר שהוא לשון תרגום. שתרגום אמת קושטא. והכוונה מענין קולע אל השערה ולא יחטיא:

שילוח הקן המצוה של שילוח הקן יגן עליך:

שכן כתיב למעלה כי הוא יצילך מחמת המצוה פח יקוש היא שילוח הקן וכדמפרש אין פח אלא צפור כלו' הפח מוכן להלכד בו הצפור. ולכן לפעמים הפח בעצמו שם מושאל על הצפור:

מי שמעשיו באופל פי' יצילך מדבר ששולט על מי שמעשיו באופל פי' בחשך. כלומר שמעשיו מעשה רשע כד"א והיה במחשך מעשיהם:

אף כאן הוא אומר מדבר באופל יהלוך מקטב ישוד כצ"ל (א"א):

בז"א צ"ל גזיז סוגיא דיומא. ור"ל הולך ועובר רובו של יום (א"א):

בזיו צ"ל גזיז:

טיהרא של צהרים:

ועין אחת קבועה לו בלבו בשוח"ט אי' ובעין אחת הוא רואה והוא בתוך לבו:

דומה לעגל בהתראותו לבני אדם נדמה לו כדמות הזה:

פשיט לימד:

בחדא כנישתא כו' פי' היה יושב ולומד וחוזר לימודו בבית הכנסת אחת של קסרין. וראה איש אחד רץ אחר חבירו ובידו מטה או שרביט ורצה להכותו בו. ראה ר' אבהו מזיק אחד שרץ אחריו ובידו מטה של ברזל. יצא ר' אבהו ורץ אחר הרודף וא"ל אל תכנו פן ימות. א"ל הרודף מן מטה זה ימות בתמיה. א"ל הרי מזיק רץ אחריך ובידו מטה של ברזל אם אתה תכנו בזה שבידך שהוא של עץ והוא יכנו בזה שבידו שהוא של ברזל והוא מת:

מפקד כו' מצוה:

לספריא כו' לסופרים מלמדים מקראות לתינוקות ולמלמדי משניות:

באילין יומיא באלו הימים שבין י"ז בתמוז וט"ב שבהן קטב מרירי שולט:

דלא יהוון שלא ישאו וירימו רצועה על התנוקות להכותם:

דיהוון מפטרין כו' פי' שיפטרו ויניחו התינוקות באלו ד' שעות כדלעיל:

שנמסרה לה כו' ויפול פירושו ינוח כמו על פני כל אחיו נפל:

אלף מלאכים לשמרו מן השדים:

אינו אומר ימסרו מצדך אלף וגו':

בנוהג שבעול' כו' זהו לפי פי' ראשון שמפ' יפול ינוח מצדך השמאל אלף מלאכים ורבבה וגו':

נמסר לאלף איש לשומרו מן השונאים:

מוסרין לו מוסרין במלאופום. פי' נמסרין:

לא יגש כו' לא יגש אחד מהם אליך לאמר פרנסני:

כי אתה ה' מחסי ע"י תורתך שנתת לנו. ומדוע עליון שמת מעונך. וע"ז השיב הקב"ה לא תאונה אליך רעה כו' כי באמת השכינה בתחתונים. ואז אין מזיק בעולם:

זה אהל מועד פי' ע"י אהל מועד לא יקרב הנגע כי כלו המזיקין:

מהו ביום כלות כי לו היתה הקימה מעט מעט בכל יום. וכלה ביום אחרון. יצדק אומרו ביום כלות להקים. אך הנה בכל ז' ימים היה מקים המשכן לגמרי ועושה בו עבודה. ואיך יאמר שביום השביעי כלה לגמרי להקימו. לכן דרשו ביום כלות שכלו המזיקין מן העולם שזה הוחלה מהיום הראשון ותכל בז' שאז נגמר השראת שפע העליונה במשכן: