עץ יוסף על במדבר רבה יב:יז

שהמלך מצווה עליה בכל יום כי הרבות כסף וזהב ונשים וסוסים אפשר בכל יום. וכן לא תטה משפט ולא תכיר פנים ולא תקח שוחד. משום דבכל יום עומד לדין (ועי' יפ"ע באסת"ר):

על מעלה הראשונה הכרוז יוצא ואומר לו לא ירבה לו נשים כו' על מעלה שניה כו' אף שבפ' כתיב קודם לא ירבה לו סוסים ואח"כ כתיב לא ירבה לו נשים. מ"מ אקדמיה הכרוז ללא ירבה לו נשים משום שנפשו של אדם מחמדתן יותר ויותר:

מאחריו מאחר הכסא:

ויושב תחתיה בשבת במקום מושבו:

נוגע העטרה:

טומיקין פי' בערוך מכובד. פי' אחר כסא של מלך. והכוונה שמפני חשיבותו אינו נמנה עם השאר. ולא עשו עגלה כנגדו כי רב הוא ונורא מאד:

לקליינין לקליעות. וה"ג בילקוט (מת"כ) והערוך ערך קלינון פי' אהל. א"ל הקובה תרגום ירושלמי לגו קלא:

מצוירות בצבעונים:

מטוקסות מתוקנין (ז"א):

אלא קמורות וכמין סקפטסיאות כצ"ל. וכענין זה הגירסא בילקוט. קמורות פי' מכוסות (מוסף). סקפטוסיאות כתב המוסף פי' בלשון יוני עגלה וצב מכוסה להגן מן הרוח גשם ושרב:

ואע"פ שאין ראיה לדבר דבשלמא בני אדם דרכם לשאת במרכבות מחופים. אבל קרשים לא. לכן קאמר זכר לדבר. ועכ"פ צ"ל דמן הצדדים היו פתוחים והכסוי עומד על גבי עמודים. דהא אי' בשבת פ' הזורק דהקרשים היו מונחים ארכן על רוחב העגלה ובולטין מזה ומזה (ז"ר):

צמודות היינו כמין צמיד פתיל עליו שהיו יכולים לפתחו ולחזור ולכסותו (ז"ר):

כמרוסא בחזית גרס קמריטין. פי' עגלות כמו כיפה כדי שלא ישתברו כלי שרת:

כצבעו של רקיע דרש צב כמו צבע (מת"כ) ולפי דבריו אין רמז לצבע רקיע דוקא. גם קשה ששניהם בש"ר נחמיה. לכן כמדומני שט"ס מ"ש כאן וכצ"ל כעין כמרוסא היו כיפין היו עשויות כקובתו של רקיע. והוא פירוש על קמרוסא שהוא חצי כיפה חלולה (רד"ל):

שומע אני עגלה לכל אחד ואחד ולא התנדבו רק שש נשיאים (ז"ר):

שומע אני שני שוורים לנשיא אחד פי' שכל נשיא היה לו חלק בשני שורים ת"ל כו':