עץ יוסף על במדבר רבה יב:א

הלך משה והרכין אזנו פי' והטה אזנו. כלו' שמע ברוח נבואתו במשכן אשר שם הופעת השכינה והתגלותה לדעת אם עודנו יש בלבו עליהם. עד שהשיג שכלה החמה שנתרצה להם לגמרי:

או הוא מתרצה ויהיה פי' ההא של האל הא השאלה העודנו נוהג עמהם במדת אל החזקה. או במדת ה' מדת הרחמים. וגם הה"א מוסב על ה' ומושכת את עצמה ואחרת עמו כאילו כתוב האל היי (מת"כ):

שהעביר זעמו ופניו פי' כעס כד"א ונתתי את פני:

כמין סילון פי' צנור. כלו' שהחרידו מאד בשמעו הדיבור:

תחרות פי' מריבה:

לשכון כבוד זה ממש דברי הכתוב להקים המשכן אז וכבוד ה' מלא את המשכן:

אפי' במקומה אינה חסרה פי' אפי' במקומה אתה יכול ללמוד דבר זה:

אימתי ביום כלות שאז שרתה השכינה ביניהם ונתברכו בכל טובה וברכה ושלום: