עץ יוסף על במדבר רבה יא:ח

בשם המיוחד ככתבו:

לשכן את שמי הוא בנחמיה א'. אבל בספרי מביא פסוק לשום את שמו שם (דברים י״ב:ה׳):

משרבו הפריצים המשתמשים בו:

לצנועים שבכהונה לברך בו את העם במקדש לאחר עבודת ציבור תמיד של שחר (רש"י):

אמר רבי טרפון ר' טרפון כהן היה כדאי' בתוספתא פ"ה דכתובות. ובפסחים דף ע"ב ע"ב. ובבכורות דף נ"א ע"ב:

בשורה לברך ברכת כהנים:

שאמרו בתוך נעימות הכהנים כשהיו הכהנים מושכין את קולם בנעימה היה הכ"ג ממהר להבליע את השם ולא היה נשמע לי:

נעימות פי' ביסום קול:

ג' ברכות שמפסיקים הכהנים בין פסוק לפסוק ועונים הציבור אמן (רש"י):

ובמקדש ברכה אחת לפי שאין עונין אמן במקדש וא"צ כאן שום הפסק. הכי מפרש בגמרא סוטה מ' ע"ב:

ככתבו ביו"ד ה"א:

בכינויו באל"ף דל"ת:

כנגד כתפותיהם מפני שצריך נשיאות כפים שיגביהו את ידיהם כדאמרי' בברייתא סוטה ל"ח ע"א:

ובמקדש למעלה מראשיהם מפני שמברכין את העם בשם המפורש (וה"ה באהל מועד שבמדבר ובשילה) ושכינה למעלה מקשרי אצבעותיהם (רש"י):

לגרים תושבים. כמו לגר אשר בשעריך הכתוב גבי נבלה:

ולעבדים מנין כאן ליתא תיבת משוחררים. וכן בספרי. אבל לעיל סימן י' איתא:

ת"ל ואני אברכם כ"ה בספרי פיסקא ל"ט ופיסקא מ"ג. אבל בגמרא ולעיל סי' י' איתא ת"ל אמור להם לכולהו:

אנו נברך את ישראל ר"ל שברכותיהם תלויות בנו. ת"ל ואני אברכם. אני בעצמי ובכבודי. והני כהנים שלוחי דרחמנא נינהו: