עץ יוסף על במדבר רבה י:כד

ת"ל תורת פי' שמלת תורת הוא שם מונח על נימוס התמידי כמו שהתורה נוהג לעולם (ז"א):

קרבנו לה' על נזרו ולא נזרו על קרבנו פי' שמתחלה ימנה נזירות ואח"כ יפריש קרבן. ולא שיפריש קרבן ואח"כ ימנה נזירות (ז"א):

כך מועלין בשער לאו דוקא מועלין דליכא קרבן מעילה. אלא אסור בהנאה כקדש קאמר (רד"ל):

וכי נזיר תלוי בהשגת יד פרש"י וכי נזיר נדון בהשגת יד היינו קרבן עולה ויורד. והלא קרבן נזיר קבוע הוא בין עשיר בין עני. ה"א כיצד כו' ה"ק קרא קרבנו שהפריש הוא משלו יביא על נזרו. מלבד אשר תשיג ידו מלבד אותו שאינו יכול להפריש משלו שעני הוא ותשיג ידו לאחר זמן שאחרים יתנו לו יביאנו נמי ויצא. ומסיק שם בגמ' דלענין כפרה איתמר. ואי לאו דרבי רחמנא מלבד אשר תשיג ידו הא גזירת הכתוב הוא מדידיה הוא מכפר מדאחרים לא קמ"ל:

שצריך להביא את כולם ת"ל כפי נדרו פי' זה דכתיב והקריב את קרבנו הוא בנדר סתם. מלבד אשר תשיג ידו ויאמר בעת שנדר הריני נזיר על מנת שאגלח על מאה עולות ועל מאה שלמים כו' כי אז כפי נדרו אשר ידור כן יעשה (מזרחי):

או אפי' אמר הרי עלי חמשה כו' ת"ל כן יעשה על תורת נזרו פי' על כמו למעלה. דוקא כשנודר יותר מתורת נזרו. אבל אם פיחת מתורת נזרו אין אני קורא בו כאשר ידור כן יעשה: