עט סופר חלק ג קע

תשובת יעב"ץ סי' קנ"ח מחדש שדבר חשוב אינו בטיל מדאוריי' ביטול ברוב למדנו מכתוב אחרי רבים להטות ומרישיה דקרא דלא תענה על ריב לנטות אחרי רבים דרשינן בדיני נפשות מתחילין מן הצד דקרי ביה לא תענה על רב שלא יאמר הרב דעתו בתחלה והרוב יחלוקו עליו והורה לנו שאע"פ שבכ"מ דעת היחיד בטלה נתנה התורה חשיבות לפעמים לדעת הגדול שאינה מקבלת הביטול ע"ש באריכות מש"ה לא בטיל פרוטה של הקדש וכו':

כלל פ'. בת קול. פרט א'. עירובין דף י"ג, א"ר אבא אמר שמואל שלש שנים נחלקו ב"ש וב"ה הללו אומרים הלכה כמותינו והללו אומרים הלכה כמותינו, יצתה ב"ק ואמרה אלו ואלו דברי אלקים חיים הן והלכה כב"ה, וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלקים חיים מפני מה זכו ב"ה לקבוע הלכה כמותן מפני שנוחין ועלובין היו ע"ש:

ריטב"א כתב שאלו רבינו צרפת ז"ל היאך אפשר שיהיו אלו ואלו דברי אלקים חיים זה אוסר זה מתיר, ותרצו כי כשעלה משה למרום לקבל התורה הראו לו על כל דבר ודבר מ"ט פנים לאיסור, ומ"ט פנים להיתר ושאל להקב"ה על זה ואמר שיהא זה מסור לחכמי ישראל שבכל דור ודור ויהיה הכרעה כמותם ע"ב, ובסדר משנה:

עירובין דף ז' והא תניא לעולם הלכה כב"ה והרוצה לעשות כדברי ב"ש עושה, כדברי ב"ה עושה, הא גופה קשיא אמרת לעולם הלכה כב"ה והדר אמרת הרוצה לעשות כדבר ב"ש עושה, לא קשיא כאן קודם בת קול כאן לאחר ב"ק, ואיבעית אימא הא והא לאחר ב"ק, ור' יהושיע היא דלא משגח בבת קול:

ב"מ דף נ"ט, תנן התם חתכי חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא ר"א מטהר וחכמים מטמאין וזהו תנור של עכניא, תניא באותו יום השיב ר"א כל תשובות שבעולם ולא קבלו הימנו, אמר להם אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח נעקר החרוב ממקומו אמרו לו אין מביאין ראיה מן החרוב וכו' אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו יצאתה ב"ק ואמרה מה לכם אצל ר"א שהלכה כמותו בכל מקום עמד ר' יהושע על רגליו ואמר לא בשמים הוא, מאי לא בשמים היא, א"ר ירמיה שכבר נתנה תורה מהר סיני אין אנו משגיחין בב"ק שכבר כתבת בהר סיני בתורה אחרי רבים להטות אשכחיה ר' נתן לאליהו א"ל מאי עביד קב"ה בההיא שעתא א"ל קא חייך ואמר נצחוני בני נצחוני בני:

רב נסים גאון הנדפס אצל ש"ס חדשים דפוס ווילנא במס' ברכות דף י"ט כ', וזה שאמרו יצאת בת קול ואמרה מה לכם וכו' ראיתי בו ב' תשובות הא' וכו', והשנית שלא היתה הכוונה אלא לנסות החכמים אם יניחו הקבלה שבידם והגמרא שבפיהם בשביל בת קול ואם לאו ודומה למה שכתב כי מנסה ה' אלקיכם אתכם והנה מדע עם כל זאת בירור קבלתם וזה שאמר ר' יהושע לא בשמים היא כלומר כי תורת ה' תמימה וכבר נתנה לנו בסיני והודיענו כי אינו מחליף ממנה דיבור אחד ואין בתורתינו חסרון ולא ספק כדי שנצטרך אל ראיה מן השמים וכל מקים בתלמוד שיש בו ור' יהושע היא דאמר אין משגיחין בבת קול מיכן היא עיקרו:

תוס' לא בשמים היא, והא דאמר ביבמות דהלכה כב"ה משום דיצאה ב"ק, שאני הכא שבא לחלוק על דברי תורה דכתיב אחרי רבים להטות אבל התם אדרבה ב"ה רובא אי לאו משום דהוה מספקא לן אי אזלינן בתר רובא משום דב"ש הוו חריפי טובא, ועוד דכאן לא יצאה ב"ק אלא משום כבודו דר"א שאמר מן השמים יוכיחו, והא דאמר התם רבי יהושיע היא דאמר אין משגיחין בב"ק ולא שמענין ליה לר' יהושע אלא על ב"ק דהאי מעשה דר"א דהכא התם דייק מדקאמר לא בשמים היא היא כבר נתנה לנו תורה מסיני משמע דבשום מקום אין משגיחין:

יבמות דף י"ד, ובפלוגתי דרב ושמואל, דרב אמר לא עשו ב"ש כדבריהם ושמואל אמר עשו ועשו אימת אילימא קודם בת קול מ"ט דמ"ד לא עשו ואלא לאחר ב"ק מ"ט דמ"ד עשו, איבעית אימא קודם ב"ק וכגון דב"ה רובא, למד"א לא עשו דהא ב"ה רובא ומד"א עשו כי אזלינן בתר רובא היכא דכי הדדי נינהו הכא ב"ש מחדדי טפי, ואבעית אימא לאחר ב"ק, מ"ד לא עשו דהא נפקא ב"ק, ומ"ד עשו ר' יהושע היא דאמר אין משגיחין בבת קול:

ערוך לנר הקשה, הא ר"א מתלמידי דב"ש, ולמ"ד עשו ע"כ ס"ל ב"ש אין משגיחין בב"ק ואיך קאמר ר"א גופא מן שמים יוכיחו, י"ל לשיטתם דרבנן שהי' תלמידי ב"ה רצה להוכיח בב"ק:

ריטב"א כתב, מ"ד לא עשו דהא ב"ה רובא פי' דכיון דב"ה רובא לא עשו כדבריהם לקולא בעד המרובים אבל לחומרו עשו דכיון שעומדים בשמועה לא סגיא בלא"ה כדאמר בעדיות עקביא בן מהללאל שהי' חולק עם חכמים ובשעת פטירתו אמר לבנו שיעשה כחכמים להקל, א"ל אתה למה לא חזרת בך א"ל אני שמעתי מפי מרובים והם שמעו מפי מרובים אני עמדתי בשמועתי והם עמדו בשמועתם אבל אתה שמעת מפי יחיד ומפי מרובים מוטב להניח דברי היחיד ולאחוז דברי המרובין בין לקולא בין לחומרא