עט סופר חלק א רט

ואדם ובהמה גדולי קרקע כמ"ש רמב"ם פ"א משבת אפי' חתיכה בעלמא שמפרק הדם אתנו הוה מפרק דבר מחבורו, ול"ש ממנ"פ ואיך מהלינן ע"ש, ונראה לישב עפ"י מגן אבות דף ד' הקשה במילה דחיוב משום חובל והא לא הוי דם כגרוגרת, וי"ל כיון דמצוה להטיף דם ברית משו"ה אין מלין בעוד ירק כדכתב ר"ן פדר"א הו"ל חשיבות בטיפה אחד עכ"ל והנה אם זה התינוק נפל ולא שייך חשיבות וכגרוגרת לא הוי שפיר מהלינן ממנ"פ, א"נ גם כאן באדם שלא מל ואם הוא תקלקל במילה לא שייך אחשביה בודאי אין כאן ג"כ גרוגרת דם והאיך יעבור על איסר דאוריי' וצ"ע:

יריעת שלומה סי' י"ד, הקשה מה פריך בחולין ח"ש ושוין שאם נולד הוא ומומו עמו שזה מן המוכן וכ"ת ה"נ שיצא דרך דופן אי קדוש, דהא מבואר דיצא ראשו הוי כרובו ומקרי לידה אפי' בכור לנחלה באדם עי' בכורות דף מ"ז, ועי' בסי' נ"ח שראש וטור סובר גבי נפולה צריך שיבדק נגד כל החלל, אבל קדקוד הראש אין צריך לבדוק דלא חיישי' דרוסק מוח או קרום של מוח, לפ"ז קשה דלמא מיירי ברייתא שיצא ראשו דרך בית הרחם ממילא הוא יליד וקדוש, וכשיצא ראשו, יצא אח"כ כל הולד דרך דופן כפרש"י שנקרע הבהמה ע"י סם וליכא ריסק איברים ע"ש:

תם ונשלם שבח לד' בורא עולם. השמטה לספר המקנה כללט"ל פרט א' הבאתי קושי' פנ"י על רש"י דסובר להאכיל לכלבים א"א דרחמנא אחשביה להבערתן, א"כ האיך מוכח לרע"ק אין ביעור חמץ אלא שריפה ע"ש שהבאתי איזה תירוצי' וראיתי בח"ס או"ח סי' קנ"א תירץ יפה, כי מה שהסביר רש"י דרחמנא אחשבי' להבערה תמוהים וכי כל מצות דאחשבינהו רחמנא אסורים לקיימים בשבת, כל אכילת קדשים מ"ע דאורייתא ויהי' אסור בשבת, אך דברי אלקים חיים דברי רש"י, כי בתרומה גופיה לא כתיב ביעור, אך אתיי' משריפת קדשים, כאחז"ל כשם שמצוה לשרוף תרומה, ושוב אמרינן ביעור דאכילת בהמה בתרומה הוה כשריפה בידים א"כ רחמנא אחשביה לההיא אכילה במקום שריפה, ממילא יפה כתב רש"י לרבנן דחמץ השבתו בכל דבר הי' מותר להשבית ביו"ט דאין השבתה במקום שריפה ולא שייך אחשביה משא"כ למ"ד אין ביעור חמץ אלא שריפה מנותר ילפינן הדר אמרי' רחמנא אחשבי' כמו בתרומה ע"ב:

ובספר בן יהודא סי' ק"ח כתב לישב דרש"י אזיל לשיטתו דס"ל דלא אמרינן מתוך אף דליכא צורך כלל, והקשה עליו הרא"ש דא"כ שריפת קדשים קדשים אמאי אסרה התירה נימא מתיך, ומכח קושיא זו הכריח רש"י מדאסרה רחמנא אחשבי' שיהי' הבערת קדשים כבנין ואריגה וכו' וא"כ רע"ק לשיטתו דלא אמרינן מתיך ולא אמרי' אחשבי' להבערתן ע"ש:

(מי שיש ספר המקנה יציין שם כלל ל"ט לעי' כאן.) ונודע ביהודא עינותנתו של אחי מורי עטרת ראשי ועטרת משפחתי פ"ה, ע"ה, הרב הגאון הגדול כקש"ת רבי נפתלי נרו יאיר ויהל אבדק"ק פשנ"ד בע"מ מטה נפתלי ועוד ספרים יקרים, ולא רצה ליתן לי הסכמה. ואני תפילה ה' יאריך ימיו ושנותיו בנעימים עוד ינוב בשינה דשן ורענן לפני שמש שמו ינון עד ביאת הגואל במהרה בימינו אמן ואמן:

הטיבה ה' לטובים אנשי חיל אהובים וחביבים ק"ק פאקש יע"א, אשר אנכי יושב בקרבם ב"ה בכבוד גדול מחזיקים אותי ישלם ה' צדקתם אשר עושים להחזיק בחורי חמד כמעט יותר מיכלתם, ביתם פתוח לפניהם, מפה שולחן ומנורה השקיפה ממעון קדשיך להריק שפע בכל אשר ימנו יצליחו שלא יבוש המעיין ועץ הדעת אשר תוה"ק שת קן לה, פה ת"ח גדולי תורה יושבים ועוסקים בתורה יום ולילה, וגם העוסקים ביום במלאכה, הלילה למשמר ללמוד לשמה ושכינה כנגדם כאחז"ל וחוט של חסד ימשוך עליהם ועל בניהם עד עולם אמן:

זובח תודה יכבדנני ואתן תודה לנגיד הנדיב כ"ה ישעיה שווארץ נ"י מק"ק סאבאדסאללאש יעות ולנגיד התורני הנדיב כ"ה מרדכי בעק נ"י מק"ק מאישא יע"א. ולנגיד הנדיב כ"ה אברהם פייער מק"ק פעלעדראן יע"א אשר נהנו לכסף מוצא לסייע לדפוס. כפעולת אדם ישולם להם באריכות ימים ושנות חיים טובים דשן ורענן אמן: