אשכולות הגפן צה

ס"ג שבאשה והוא כלפי מלוי ע"ב שבאיש שלמעלה הימנו והיינו היא ממקום שנבראה מן הצלע שכלפי האיש וזולת פירשז"ל יש לפרש ג"כ שהאיש פניו למטה היינו למטה מן האשה כנ"ל הוא ממקום שנברא שהבן נתלה באשה וא"כ הוא למטה מן האשה והאשה פני' למעלה כלפי האיש היינו למטה מן האיש כנ"ל היא ממקום שנבראה שהבת נתלית באיש וא"כ היא למטה מן האיש:

כתיב ע"כ יעזב איש וגו' ודבק באשתו והיו אחד לבשר פירשז"ל ע"י הולד נעשה בשרם אחד, הנה יתפרש מלת והיו דקאי על ודבק באשתו רצונו שהדבקות יהי' בכוונה בשביל לבשר אחד של הולד ולא לשום תאוה כדאמרינן לגבי יעקב שאמר הבה את אשתי וגו' ואבוא' עלי' והלא קל שבקלים אינו אומר כן אלא להולי' תולדות אמר כך וזה יש לכוון באמירת רחל ליעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי היינו שהזכירה לו מלת הבה שאמר יעקב עלי' הבה את אשתי בשביל בנים דווקא והיינו מה דסיימה לי בנים רצונו מזה הוכחה שיש לי בנים להעמיד עמך ואם אין מתה אנכי רצונו ואם אין בשביל בנים לא היית אמרת כך דהלא קל שבקלים אינו אומר כך ובפרט אתה לא נתכוונת לשום תאות יפיי כי מתה אנכי נחשב אצלך כדי לסלק תאותך אלי כדרך דאי' בעדר"ת שאמר יוסף לאדונתו האיך שיתבטל יפיו במותו כדי לסלק תאותה אליו, ובענין הנ"ל יבואר מה שנאמר בקהלת על הזיוג אם ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם יתפרש ו' של ולאחד נוספת לענין ראשון אם ישכבו שנים וחם להם ולאחד רצונו שחמימות שני גופין לא יהי' בשביל תאוה רק ולאחד בשביל לבשר אחד בולד ועליו סיים איך יחם רצונו שאיכות חמימות שני גופין להוליד גוף ממוצע של הולד ומרומז במלות וח"ם לה"ם ולאח"ד חושבן ב' פעמים גו"ף המתחממים בכוונה רצוי' להוליד מבין שניה' גו"ף אחד והוא רמוז במנין אי"ך יח"ס ועל ענין זה רומז ע"כ יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו רצונו שבענין הדבוק יעזב הכאת הגוף שלו שהוא מחלקי אב ואם וסימן לדבר יעז"ב חושבן גו"ף ובדרך רמז מלת אי"ש ר"ת "אם "ישכבו ''שנים וכשיעזוב ממנין אי"ש מנין א"ב א"ם יהי' הנשאר בו מנין וח"ם לה"ם ולאח"ד אי"ך יח"ם שהוא כוונה רצוי' של הזיוג כענין ודבק באשתו והיו לבשר אחד הנ"ל ומרומז ג"כ בנוסח הקדושין הר"י א"ת מקודש"ת ל"י חושבן ג' פעמים בש"ר שידבקו ב' בשרים ויתמצעו בבשר אחד:

והנה כן מרומז באדם וחוה שנתאחדו בג' ולדות הנפרטו בהם דהנה ביום שנבראו נאמר בהם ב' לדות והאדם ידע את חוה אשתו וגו' ותלד את קין וגו' ותוסף ללדת את אחיו את הבל ונדרש חד את בקין לתאומה א' שנולדה עמו וכפל את בהבל לב' תאומות שנולדו עמו והנה נודע במנין אדם הוי' במלוי אלפין ובמנין חוה מלוי אלפין זולת שורש השם נמצא דלגבי אדם השורש עם המלוי בהם י' אתוון ובכללותן זב"ז דהיינו יפ"י אתוון העולין מ"ה הם ק' אתוון העולים ת"ן ביחד מנין תק"ן ולגבי חוה המלוי הנ"ל זולת שורש השם בהם ו' אתוון ובכללותן זב"ז דהיינו ופ"ו אתוון העולין י"ט הם ל"ו אתוון העולין קי"ד ביחד הם מנין ק"ן וכאשר ניחס חבור אדם וחוה ללדת ב' בנים זא"ז הרי חד א"ת עם קי"ן ותרי א"ת עם הב"ל ממש חושבן כפל תק"ן ק"ן דחבור אדם וחוה שנתייחס ללדת שניה' ושוב לאחר ק"ל שנים נאמר וידע אדם עוד את אשתו וילדו בן ג' ונקרא ש"ה רמז בפרטות מנין תק"ן ק"ן דחבור אדם וחוה: