אשכולות הגפן פד

גבי ויבן ד"א את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה מלות לק"ח מ"ן האד"ם חושבן אכ"דטם אלקי"ם במוכ"ן ותם במנין עבו"ר שבתוך האשה שעל זה נדרש ויבן כבנין רחבה מלמטה וקצרה מלמעלה לקבל הולד דהיינו עבור שבה:

ויש ליחסן לג' מדורות שבאשה שבג' חדשים ראשונים הולד דר במדור התחתון נגד אותיות במוכ"ן ובג' חדשים אמצעים דר במדור האמצעי נגד אותיות אלקי"ם ובג' חדשים האחרונים דר במדור העליון נגד אותיות אכדט''ם והמה נרמזין גבי כי יקח איש אשה חדשה וגו' נקי יהי' וגו' ושמח את אשתו אשר לקח לא יחבול רחים ורכב כי נפש הוא חובל הנה מלת יק"ח מנין במוכ"ן דמדור התחתון ומלת נק"י מנין אלקי"ם אכדט"ם דמדורי אמצעי ועליון ולפי שבחדשי אלו ב' מדורין התשמיש יפה לולד לכן כוללן יחד ורומז שוב ושמ"ח מנין ג' פעם במוכ"ן היינו ג' חדשים דמדור התחתון ומייחסן את אשתו דייקא שהתשמיש בהן רק לחבור באשתו דאלו לולד התשמיש קשה בהן ושוב רחים ורכב ופירשיז"ל רחים הוא התחתון ורכב הוא הנליון רומז רחי"ם מנין ג' פעם אלקי"ם היינו ג' חדשים דמדור האמצעי ורומז רכ"ב מנין ג' פעם אכדט"ם היינו ג' חדשים דמדור העליון ועל שניהם אמר לא יחבול כי נפש הוא חובל היינו שלא למנוע התשמיש בהן שבשניהם התשמיש יפה לנפש הולד ובענין זה יצא לנו שהנולד לתשעה ולשבעה חדשים חי והנולד לשמונה חדשים אינו חי דהנה כשנולד לתשעה השלים ג' מדורין של האשה בשלוש ג' חדשים לכל מדור הרי ג' פעמים במוכ"ן ג' פעמים אלקי"ם ג' פעמים אכ"דטם מנין חלק"י אמר"ה נפש"י כנאמר חלקי ד' אמרה נפשי רצונו שהם השלימו נפשו בחייו לברך ד' ואולם מפסיק השם תבת חלקי מתבות אמרה נפשי לרמז שגם נולד לשבעה חי שבזה נחסר לו ב' פפמים אכ"דטם שבמנין חלק"י שלא השלימו בב' אחרונים שבמדור העליון ועכ"פ נשאר רמז אמר"ה נפשי ואולם כשנולד לשמונה דהיינו ג' פעמים במוכ"ן ג' פעמים אלקי"ם וב' פעמים אכ"דטם מנין נפש"י יצא"ה בדבר"ו הרי מרומז שאינו חי בבן שמונה אלא בבן תשעה או בבן שבעה הוא חי:

ולפי הנ"ל שאלקים הוא אמצעי ביחודי נר בין אקי' למעלה ובין אדנ' למטה וכלול ממנין שניהם יתכן נמי שאותיות אכ"דטם שלפני אלקים יתייחסו לאקי' שלמעלה ואותיות במוכן שלאחרי אלקים יתייחסו לאדנ' שלמטה ועל זה רומז מסיע אבנים יעצב בהם דהנה כשנקח מנין אב"ן מאכדט"ם שלפני אלקים נשאר בו מנין א"קי' וכשנקח מנין אב"ן מבמוכ"ן שאחרי אלקים נשאר בו מנין אד"נ, וא"כ נשאר אלקי"ם עם מנין אק'''י' אד"ני מנין יעצ"ב במסיע אבנים דייקא והיינו מה שנאמר וראיתן על האבנים ונדרש שבשעת לדת וברי' מצטננות כאבנים והיינו נמי רמז יעצב לענין בעצב תלדי, בנים והנה אלו ג' שמות מסיט' דנוקבא נתאחזו בבן כסיל תוגת אמו דייקא שבהם רמז יעצב הנ"ל והוא במנין ב"ן כסי"ל ובן חכם ישמח אב שהוא מסיט' דדכר וממתיק ג' שמות נוקבין בג' הויות דכורין שביחודי נר ובזה מרמז ב"ן חכ"ם מנין ג' פעמים ה"וי' בהתחשב ההין עילאין בתמונת ד"י וההין תתאין בתמונת ד"ו ולכן אמרו הרגיל בנר מצוה הויין לי' בנים תלמידי חכמי' היינו בן חכם וזה יבואר בענין יעקב ועשו דאי' במד"ר קהלת לב חכם לימינו זה יעקב שהקדים זכרים ולב כסיל לשמאלו זה עשו שהקדים נקבות מבואר שיעקב הוא בן חכם מוסיט' דדכר ועשו הוא בן כסיל מסיט' דנוקבא ולכן נאמר על יעקב ויד, אחזת בעקב עשו היינו כי ג' שמות איקי' א''לקים אידנ' שמנינם עק"ב בסיטו דעשו בן כסיל נמתקו פרטי שלשתן ב"הוי' המרומז במנין ויד"ו שהוא מסיט' דיעקב בן חכם: