אשכולות הגפן ח

ארץ בחי' עשי' דתמן מלואי ב"ן קנ"א ותבונה בחי' ברי' דתמן מלואי ס"ג קס"א ובהם כונן שמים בחי' יצירה דתמן מלואי מ"ה קמ"ג ובפסוק מוקדם שמים לארץ והיינו ברמז בי"ת דבראשית ששרשי אתוון בי"ת ומנין ס"ג קס"א דבחי' תבונה עם מ"ה קמ"ג דבחי' שמים ולבתר מלואי של אתוון בי"ת י"ת וד' י"ו מנין ע"ב קס"א דבחי' חכמה עם ב"ן קנ"א דבחי' ארץ. ובבחי' ד"ע שאצי' ובריאה הם בעצם זכר ונקבה אלא שנתייחסו בתוארי אבא ואמא בענין שהם מולידים ליצירה ועשי' וגם הם בעצם זכר ונקבה אלא שנתייחסו בתוארי ברא וברתא בענין שהם נולדים מאצי' וברי', והנה או"א נתאחדו בין ללדת ברא בין ללדת ברתא וההפרש בהם כי לדת ברתא נתלה באבא שהוא מזריע תחלה ולדת ברא נחלה באמא שהיא מזרעת תחלה והיינו בחכמה דאבא יסד ארץ דברתא כונן שמים דברא תבונה. דאמא, ובזה יבואר מה שנדרש בראשית בשביל התורה שנקראת ראשית דרכו ובשביל ישראל שנקראו ראשית תבואתו דהנה בריאת שמים בסוד לדת ברא בחי' יצירה מהתחברות או"א בחי' אצילות וברי' הרי זכ"ר ונקב"ה דאו"א עם זכ"ר דברא הנולד, מביניהם מרומז במנין תור"ה שהיא מן השמים, ושוב בריאת ארץ בסוד לדת ברתא, בחי' עשי' מהחברות או"א בחי' אצילות וברי' הרי זכ"ר ונקב"ה דאו"א עם נקב"ה דברתא הנולדה מביניהם מרומז במנין ישרא"ל שהם גוי אחד בארץ וכל דרש משניהם. רמוז בתבת בראשית דהנה בחי' יזכר דאבא מרומז בפרטות במנין אצילו"ת כמנין זכ"ר עם י"ש שבא במה שיש בידו כנדרש זכר זה ככרו עמו ובחי' נקבה דאמא מרומז בפרטות במנין בריא"ה כמנין נקביה עם אי"ן שבאה ואין בידה מאומה כנדרש נקבה נקוי' באה נמצא בחבור זכר ונקבה דאו"א נתחברו יש ואין המתיחסיו, עמהם וכשנולד מביניהם בחי' שמים סוד יצירה שהוא זכר הרי י"ש אי"ן עם יציר"ה, זכ"ר נרמז במנין בראשי"ת ושוב כשנולד מביניהם בחי' ארץ סוד עשי' שהיא נקבה הרי י"ש אי"ן עם עשי"ה נקב''ה נרמז ג"כ במנין בראשי"ת והיינו דעת רשב"י המובא במד"ר בבריאת שמו"א שניהם לא נבראו אלא כאילפס וכסוי' שנאמר קורא אני אליהם יעמדו יחדיו והרי יעמדו יחדיו שכל אחד משניהם רמוז במנין בראשית כו':

בתקו''ז בדא שית בית ראש ודא אבא ואמא יבואר דהנה אבא סוד שם ע"ב ואמא סוד שם קס"א רומז בי"ת מנין שם ע"ב רא"ש מנין שם קס"א ולכן אמר אותו גר למדני תורה כולה כשאני עומד על רגל אחת לפי שהתחלת התורה בשמות ע"ב קס"א הידועים במנין רגל וכוונתו למדני תורה כולה כשיעור הבה אחת שעל רגל דהיינו תבה ראשונה בראשית:

בראשית אתוון א"ש באמצע תבה אתוון ברי"ת סביב להם מהאי גיסא ומהא גיסא רומז, מה שנאמר במלאכי ג' כי הוא כאש מצרף וכברית מכבסים נאמר מצרף לשון יח יד לגבי אש שהאותיות סמוכים כאחד ונאמר מכבסים לשון רבים לגבי ברית שהאותיות נחלקין לתרין גיסא:

בראשית אם נחשוב ת"ו בלא תוך מלוי כזה י"ת י"ש ל"ף י"ן ו"ד ו' הרי תוך המילוי מנין אהלי"ך וסוף המלוי מנין משכנתי"ך רומז על מה שנאמר מה טבו אהליך יעקב משכנותיך ישראל ולפי שרמוז בזה אהלי תורה של ישראל בזה יפה נדרש בראשית בשביל התורה ובשביל ישראל ולכן פתח בראשית באות בי"ת ר"ת בשביל ישראל תורה ולאחריו אתוון ראשית היינו התורה שנקראת ראשית דרכו וישראל שנקראו ראשית תבואתו: