אשכולות הגפן עז

בהעדר הסירכא מבחי' זו יתייחס אליו ברור כל מוצא פה בפני עצמו בלשון יחיד בתואר צדיק ולפי שפרט הראשון בהם שפתים נקט שפתי צדיק והוא הדין לברור שאר המוצאות כל מוצא פה בפני עצמו וכן צדי"ק ח"י מנין פרט כל מוצ"א פ"ה אולם רשעים נקראים מתים והיינו ודאי בסירכא הקרובה למות מבחי' זו יתייחס אליהם ערבוב ה' מוצאות הפה בלשון רבים בתואר רשעים ולפי שכלל חאישיותן הוא בפה נקט ופי רשעים וכן רשעי"ם מתי"ם מנין ה' פעמים מוצ"א פ"ה כשהם בערבוב וזה יש לכוון בענין שנאמר וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים ופירשיז"ל אחד מחמשה וד' חלקים מתים שהי' רשעים ירמוז אחד מחמשה על ברור פרט כל מוצא פה בפני עצמו שהוא אחד מחמשה מוצאות שבפה והיינו וד' חלקים מתו שהי' רשעים רצונו שבאם יעורבב פרט מוצא פה האחד עם שאר ד' פעמי' מוצא פה יש בהם רמז מנין רשעים מתים וזה ודאי גרם גלות מצרים תחת יד פרעה שהוא פה רע וגרם למשה שיהי' כבד פה ואולם בגאולה נתעלה הפה כנודע ברמז פסח פה סח והיינו ברור אחד מחמשה הנתייחס לגבי עלו בני ישראל מארץ מצרי' שפרט כל מוצא פה רומז מנין צדיק חי ובדרך זה ירמוז וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק כי בהיות אחיזת מנין רשעים מתים בערבוב ה' פעמים מוצא פה יחד עז"א וכל קרני רשעים אגדע שהגדוע בענין התחלקות כל מוצא פה בפני עצמו הרומז מנין צדיק חי והיינו תרוממנה קרנות צדיק נמצא בין בקרא שפתי צדיק ובין בקרא תרוממנה קרנות צדיק נאמר צדיק בלשון יחיד כפי רמיזתו בצדיק חי בלשון יחיד על פרט כל מוצא פה יחידי ושוב בין בקרא ופי רשעים ובין בקרא וכל קרני רשעים אגדע נאמר רשעים בלשון רבים כפי רמיזתם ברשעים מתים בלשון רבים על כלל רבוי ה' מוצאות בערבוביא כנ"ל ובענין זה באמר אד' שפתי תפתח התחיל בברור מוצא הראשון שפתי ושוב תפת"ח חושבן שאר ד' פעם מוצ"א פ"ה שיגררו בתר רישא בברור כל ה' מוצאות שבפה וזהו ופי יגיד:

והנה נאמר ויכתב משה אתי מוצאיהם למסעיהם ואלה מסעיהם למוצאיהם ירמוז מוצאיהם על עצם מוצאות הפה שהם ה' מקומות שבפה ומסעיהם הם עצם מבטא האותיות שבהם יאמר מוצאיהם למסעיהם שהמקומות שבפה מתייחסן למבטא האותיות כי בזולתן מאי מעליותא בהו כשהוא אלם ושוב מסעיהם למוצאיהם שמבטא האותיות מתייחסן למקומות שלהם כי בזולתן אין מבטא כי אם יהי' פגם באיזהו מקומן לא יהי' המבטא כתקונו ובענין זה ירמוז ורדפו מכם חמשה מאה היינו חמשה מקומות דמוצאות הפה רודפין להשיג מבטא כ"ב אותיות העולים מאה דהיינו מן א' עד ט' הם יחידות ומספרם מ"ה יחידות ומן י' עד צ' עשירות ומספרם מ"ה עשירות ומן ק' עד ת' מאות ומספרם י' מאות הרי כפל מ"ה עם ז' עולה מאה ושוב ומאה מכם רבבה ירדפו היינו מנין מאה של מבטא כ"ב אותיות ירדפו להשיג שלמות ה' מוצאות הפה וה' פעמים מוצ"א פ"ה מנין י' פעמים אל"ף והיינו רבבה:

ונודע סוד פה מנין שם ס"ג עם כ"ב אתוון הנה אם נחשוב כ"ב פעמים ס"ג עם עצם סכום כ"ב של האתוון הם מנין שפ"ה ש"ן לשו"ן ח"ץ גרו"ן שהם ה' מקומות שבפה המוציאין מבטא כ"ב אתוון והנה מוצאות הפה שהם ה' מקומות בפה נרמזין גבי מי שם פה לאדם הרי ש"ם פ"ה מנין ה' פעמים פ"ה והם נרמזין לאדם במאמר נעשה אדם נעש"ה מנין ה' פעמים פ"ת שבהם הדבור בכ"ב אתוון