אשכולות הגפן עו

ג' ראשונים הם כנגד מלכות ד' ששקולה כנגד ג' ראשונות לר"י ובבטולה תחזור המלכות והיתה לד' המלאכה:

ותדע כשיעשה דין במלכיות יתעלה בחי' מלכות פה דהנה בגלות בחי' מלכות ברחל לפני גוזזי' באלמה סוד נאלמתי דומי' ודומי' תהלה ובעת הגאולה אז תהלות לאל עליון גואלם שזה אמרינן על גאולת מצרים ויתייחס ג"כ על הגאולה מד' מלכיות שכן נתרבו בדין מצרים שנאמר שם וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ונדרש גם זה מצרים וגם לרבות ד' מלכיות ולענינינו יהי' ד' פעמים ד"ן למלכיות רומזין מנין ידב"ר ענין התעלות מלכות פה בסוד תהלות ד' ידב"ר פי והנה נדרש דין ד' מלכיות גבי ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והי' לארבעה ראשים שעתיד הקב"ה להשקות כוס התרעלה מעדן ממקום שהדין יוצא לד' מלכות שהם ד' ראשים הנפרטי' פישון גיחון חדקל פרת ולענינינו מרומז בזה שבדין המלכיות יתעלה מלכות פה בענין שנאמר ופי יגיד תהלתך וכן ימלא פי תהלתך דהנה יעדן "נהר "גן הר"ת מנין ופ"י יגי"ד ושוב ''פישון "גיחון ''חדקל "פרת הר"ת מנין ימל"א פ"י וביניהם נאמר ומשם יפרד והי' לארבעה ראשים הרי יפר"ד מנין ופ"י יגי"ד ימל"א פ"י ושוב לארבעה ראשים ד' פעמים רא"ש מנין ופ"י יגי"ד תהלת"ך ימל"א פ"י תהלה"ך:

ובהיות הפה בחי' מלכות בשם ידוע אדני והיינו אדני שפתי תפתח ופי יגיד וגו' ומרומז בכ"ב אתוון הקבועין בה' מוצאות הפה שפ"ה ש"ן לשון חיך גרו"ן עם כ"ב אתוון מנין כ"ב איד' והיינו דאמרינן בב"ש המהלל בפה עמו בפ"ה מנין כ"ב אד"נ וכל אד"נ במנין הל"ל ועל זה יתפרש יהללוך זר ולא פיך רצונו מה שאתה זר במלכיות ולא פיך שאין לך הפה להלל להקב"ה עתידים המלכיות שיהללוך בפועל יוצא היינו שיחזרו לך הפה להלל בעת שיחזרו המלכות לבעליו כנ"ל:

והנה נדרש חיים הם למוצאיהם למוציאיהם בפה יש לרמז במה שנודע מנין חיי"ם הוא ג' שמות אהי' הוי' אהי' הנה בכללות מספר שלשתן כ"א פעמים כ"א כ"ו פעמים כ"ו כ"א פעמים כ"א מנין אלף תקנ"ח וכן פ"ה עם ה' מוצאות שפ"ה ש"ן לשו"ן ח"ך גרו"ן בצרוף עם אדנ' המתייחס לפה כנ"ל ביחד ג"כ מנין אלף תקנ"ח דשמות חיים וכן נמי ירמוז עצם פה שרומז מנין ס"ג עם כלל כ"ב אתוון וכאשר נחשוב ס"ג עם מספר כ"ב אתוון מן א' עד ת' שהם אלף תצ"ה ביחד ג"כ מנין אלף תקנ"ח דשמות חיים הרי חיים הם למוציאיהם בפה אי נמי לפי שבפה מרומז שם ס"ג עם כ"ב אתוון והם נחלקין בה' מוצאות שבפה יצטרף ס"ג עם ה' למנין ס"ח סוד פה ס"ח והוא מנין חיי"ם כפשוטו הרי חיים הם למוציאיהם בפה:

והנה על לשון חיים דמוצאות הפה נופל לשון חיה הנאמר לגב נפש האדם ומתורגם ממללא היינו הדבור ומנין חצי' משלים מנין אד"ם למנין חיי"ם לרמז חיים הם למוצאיהם בפה:

איתא בזוה"ק שה' מולאות הפה דוגמת ה' כנפי ריאה שהסירכא אסורה בהן שקרובה למות עי"ז כן אסור במוצאות הפה הסירכא לערבבן רק צריך לברר כל מוצא פה בפני עצמו הנה לזה יתייחס הדבור שבאדם בתואר נפש חי' דווקא להורות שיהי' הדבור באופן שיחי' דהיינו בלא סירכא וערבוב ה' מוצאות הפה ובזה יבואר במשלי י' נאמר שפתי צדיק ידעון רצון ופי רשעים תהפוכות מייחס לגבי צדיק שפתי ולגבי רשעים מייחס ופי והיינו מפני שצדיק נקרא חי והיינו ודאי