אשכולות הגפן ע

גבי זה השער לד' צדיקים יבאו בו מלות ז"ה ל"ד' צדיקי"ם חושבן יצ"ר הנו"ב וביניהם השע"ר חושבן יצ"ר הר"ע כטעם לפתח חטאת רבץ וכובשו יצר הטוב מסביב כענין רגזו ואל תחטאו ונאמר שם אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלה מרומז במלות הסובבין אמר"ו בלבבכ"ם ודמ"ו סל"ה הס"ת מנין נ"ז שנה דיצ"ט וביניהם מלות ע"ל משכבכ"ם הס"ת מנין ע' שנה דיצ"ר:

והנה ע' שנה של יצ"ר יש לכוונם כנגד ע' אומות וסימן לדבר ל"ב כסי"ל שמא"ל מנין ע' אומות וכ"ז שנה של יצ"ט יש לכוונם כנגד נ"ז משפחות ישראל כמבואר בפירש"י ז"ל בפ' פנחס וסימן לדבר ובך בחר ד' להיות לו לעם עם מלא עי"ן מ"ם רמוז במנין בח"ר מנין ל"ב חכ"ם ימי"ן, והנה עמלק הוא ראש לע' אומות כנאמר ראשית גוים עמלק ונאמר ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב רומז וא"ת עמ"ו אתוון ע' אומות לפי חרב דייקא חר"ב אתוון בח"ר הנאמר על ישראל נמצא מרומז בזה הרגזת לב חכם ימין המרומז במנין בח"ר על לב כסיל שמאל המרומז במנין ע' אומות ושוב במה שנאמר והי' בהניח ד"א לך מכל אוביך מסביב וגו' תמחה את זכר עמלק וגו' רומז מכל אויביך מסביב שאחר שכלה מנין אי"ב בי"ג שנה שיצ"ר מתבודד באדם ומשריש בו איבתו נשארו נ"ז שנה ליצ"ר ונ"ז שנה ליצ"ט ושניהם יחד במנין מסבי"ב ותואר מסביב לענין הנ"ל ברמז רגזו שכל ע' שנה דיצ"ר שבתואר זקן נמחקו מסביב ברמז נ"ז שנה דיצ"ט שבתואר ילד וזהו ברמז מלות והי"ה בהני"ח מנין יל"ד עם נ"ז שנה והוא גובר על יצר שבתואר זקן עד ע' שנותיו מנין זכ"ר והיינו תמחה את זכ"ר עמלק רצונו שנתבטל כח הרע שלו והנה כאשר מתרגז יצ"ט על יצ"ר אזי ישלים אתו היצ"ר כנדרש וד' ישלם לך ישלימנו לך ובזה שניהם שוין לטובה ולכן גבי רגזו ואל תחטאו נאמר אמרו בלבבכם על משכבכם היינו ששני הלבבות ישלימו יחד בתואר על משכבכם כענין שנאמר בשלו' יחדו אשכבה ורמוז במנין אשכביה כמנין יל"ד עם נ"ז שנה וזק"ן עם ע' שנה והשלום שביניהם הוא כלי מחזיק ברכה בסוד הברכה באסמיך ברכ"ה מנין זק"ן עם ע' שנה אס''ס מנין יל"ד עם נ"ז שנה המסבב בתואר באסמיך גם נרמזין גבי כי שם צוה ד' את הברכה חיים עד העולם רומז פו"ה מנין יל"ד עם נ"ז שנה ומלת ברכ"ה מנין זק"ן עם ע' שנה כנ"ל:

ובהיות כח יצ"ר מכל ע' אומות לכן כולם רק להחטיא את ישראל כנדרש בעמלק אשר קרך ונדרש לשון טומאה וכן הי' עצת בלעם להחטיא את ישראל שבזה יפה כחן של האומות הנכללו ביצ"ר וגם בגלות מצרים הי' העיקר להחטיא את ישראל עד שנשתקעו במ"ט שע"ט והנה דרך המחטיא הוא רק בהתחלה שיעורר לחטוא וע"י אותו חטא יגרור מעצמו לחטוא בלא מחטיא וזה קשה יותר מן החוטא ע"י מחטיא שנחשב כאנוס ויבואר בזה כתבי קדש שנאמר ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר ד' אלקי ישראל שלח את עמי וגו' ונאמר אח"כ ויצו פרעה ביום ההוא וגו' לא תאספון לתת תבן לעם הם ילכו וקששו להם תבן ואח"כ נאמר ויפץ העם וגו' לקשש קש לתבן ולא נאמר לקשש תבן כנאמר בצווי של פרעה וקששו להם תבן והענין כך כי בתחלה הי' המצרים מעוררים כח יצ"ר להחטיא לישראל שיהי' נרחקים מאת הקב"ה כענין עצת בלעם אלקיהם של אלו שונא זמה הוא וכששמע פרעה שאמר הקב"ה שלח את עמי הרי שלא נתרחקו מאת הקב"ה הבין סכל מה שחטאו ע"י מחטיאים לא קשה כל כך אצל הקב"ה שנחשב כאנוסים ולזה נתחכם ואמר לא תאספון לתת תבן לעם תב"ן גימ' יצ"ר ל"ב כקי"ל היינו