אשכולות הגפן סט

ולב כסיל הוא יצר רע ורע מתחיל באות ר' ולשמאלו אות ש' מתחיל במלת שערים:

ואמנם במאמר אברהם ללוט אם השמאל ואימינה ואם הימין ואשמאילה שמבואר במד"ר הנ"ל שייחס אברהם א"ע ללב חכם לימינו ואת לוט יחס ללב כסיל לשמאלו, יבואר דהנה בזוגי אלפא ביתא דאלב"ם הרי זוג אתוון א"ל סי' "אברהם ''לוט וכשהמנה עוד ח' זוגות אחר זוג א' נשלמו בזוג דאתוון ט"ר סי' טו"ב ר"ע והיינו שאמר אברהם ללוט כי אנשים אחים אנחנו רצונו שכל אחד משנינו ישוער בסי' א"ח דהיינו אברהם שבראש זוג א' יתייחס עם טוב שבראש זוג ח' מן הזוגות שנמנו אחר זוג א' ולוט שבסוף זוג א' יתייחס עם רע שבסוף זוג ח' מן הזוגות שנמנו אחר זוג א' ומענין זה יחס אברהם לעצמו הימין וללוט השמאל שכן אחר זוג ט"ר בא זוג דאתוון י"ש הרי ראש הזוג אות י' סימן "ימין והוא אחר סימן טוב דלב חכם והיינו לב חכם לימינו וסוף הזוג אות ש' סימן "שמאל והוא אחר סימן רע דלב כסיל והיינו לב כסיל לשמאלו, והנה באהלות נמנו באבריו של אדם ק"א מימין וק"א משמאל מרומז בענין רגזו ואל תחטאו שיהי' תוארי יצ"ט ילד מסכן חכם עם רגז ס"ת מנין ק"א לעומת תוארי יציר מלך זקן כסיל עם חטא ס"ת ג"כ מנין ק"א והרי נוסף במנין ימי"ן על מנין ק"א במנין ט' דטובא גניז בגוה והוא בתוך תבת ח"טה ובמנין שמא"ל נוסף על מנין ק"א במנין ר"ע והיא בתוך תבת ש'ע"רה וכן מרומז ביחוס הימין לאברהם והשמאל ללוט הרי י' דר"ת "ימין נוסף על א' דר"ת ''אברהם במנין ט' שבתוך ח"טה וש' דר"ת "שמאל נוסף על ל' דר"ת לוט במנין ע"ר שבתוך ש"ע"רה והיינו יחוס לב חכם דיצר טוב לימינו בחטים ולב כסיל דיצר רע לשמאלו בשערים:

והנה מתחלת בריאת העולם נעשה רמז על ב' יצרים דברישא חשוכא והדר נהורא היינו קדימת יצ"ר סיט' דחשך מעת הולדו ואח"כ היצ"ט סיט' דאור בבן י"ג שנה וכנ"ל בשלושי תוארים מחולפין דיום אי:

שוב נאמר יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים והתואר הוא על יצ"ר הבא בעת הלדה ומשכחו התורה של מעלה שלמד במעי אמו ומתבודד עם האדם עד היותו בן י"ג שנה שאז בא אליו היצ"ט ומלמדו תורה של מטה והתורה נמשלה למים נמצא היצ"ר מבדיל בין מים עליונים למים תחתונים דהיינו תורה של מעלה ושל מטה שמלמדו היצ"ט כמבואר לעיל ולזה מרומז במלות בתו"ד המי"ם מנין ל"ב כסי"ל שמא"ל ובוולות מי"ם למי"ם מנין ל"ב חכ"ם ימי"ן ושוב נאמר ויעש אלקים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע הרי מנין הרקי"ע עם כפל המי"ם שמבדיל ביניהם מנין יצ"ר הר"ע ולכן לא נאמר בו כי טוב ונשלם אחר מאמר יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ותואר יקוו המים דהיינו מים התחתונים לענין תורה של מטה כשבא יצ"ט באדם בבן י"ג שנה והיינו אל מקום אח"ד דייקא מנין י"ג שנה ואז ותראה היבשה דייקא כטעם ארץ הנגב נתתני שמנוגב מכל הנאת העוה"ז ואין בו אלא תורה כחלת תיבש"ה מנין יצ"ר הטו"ב ולכן נאמר בו כי טוב להשלים הנחסר ביום שני בשביל יצה"ר המשכת התורה שנקראת טוב וחזרה ביצר הטוב דייקא:

ונודע בטעם שכל תרועה תקיעה לפני' ותקיעה לאחריה ובזמן שהי' תכלת ולבן בציצית הי' כורך בתכלת באמצע ולפניו ולאחריו בלבן שהכל ענין אחד להיות הרחמים כובש את הדין מלפניו ומלאחריו כמבואר בתוי"ע הנה כן י"ג שנה שמתבודד יצה"ר מלדת האדם כבושים ביצ"ט מלפניו ולאחריו כנ"ל, והנה נרמז