אשכולות הגפן סא

וג' תבות שלאחריו דהנה במלת מתנים מ' בראש ומ' בסוף סימן מ' דדצח"מ שבעצם אדם המדבר שנתאחד בו עליון ותחתון ברמז יסוד הנ"ל ועמו נתאחדו דצ"ח של מעלה ושל מטה ברמז צדיק הנ"ל ובזה יצטרפו עם מ' דראש מתנים ג' תבות שלפניו צפה דרך חזק בראשו דצ"ח ונשלם דצח"מ של מעלה ושוב יצטרפו עם מ' דסוף מתנים ג' תבות של אחריו אמץ כח מאד בסופן דצ"ח ונשלם דצח"מ של מטה. ואמנם כן בדצח"מ שלמעלה יתייחסו ד' אותיות הויה וכן בדצח"מ של מטה ד' אותיות הויה ובהתכוונם זל"ז יכפלו אותיותן זע"ז י' פעם י' ה' פעם ה' ו' פעם ו' ה' פעם ה' חושבן מקו"ם סוד מקום אשר הכנותי הנדרש על מקדש של מטה שמכוון כנגד מקדש של מעלה ומרומז בג' תבות שלפני מתנים צפה דרך חזק סופן חושבן י' פעם י' ה' פעם ה' ובג' תבות שלאחר מתנים אמץ כח מאד ראשן חושבן ו' פעם ו' ה' פעם ה' הרי מרומז בהם כללות כפל ד' אותיות הויה שבמקום של מעלה ומטה לגבי כפל דצח"מ למעלה ולמטה כנ"ל ויאמר אלקים נעשה אדם וגו' הנה רמוז בשם אדם מהותו האיך שהוא משותף בגוף מן הארץ ובנשמה מן השמים, דהנה שניות אחר אותיות אד"ם הן אותיות הב''ן רומזין על הנשמה מן השמים שנגמרו ביום שני דוקא ועל הנשמה יתייחס תואר הבן כטעם ונשמת שדי תבינם ובחלוף ב' דהבן באתב"ש ואלב"ו הם אתוון ש"מ הרי באתוון הב"ן אתוון נשמ"ה ואותיות שלישיות אחר אותיות אדם הן אותיות גו"ף מן הארץ שנגמרה ביום שלישי דוקא שכן בסדר אי"ק בכ"ר אחר מם סתומה דאדם שני' לה נון פשוטה דהבן ושלישית לה פא פשוטה דגוף. ואמנם הנשמה מלמעלה דוגמת אות א' שלמעלה מכל הכ"ב אותיות והגוף מלמטה דוגמת אות ת' שלמטה מכל הכ"ב אותיות וכמו שבסדר כ"ב אותיות מנין כל אות שלמעלה נכנס במנין האות שלמטה כן הנשמה מלמעלה נכנסה בנפיחה בגוף שלמטה ובזה תמצא בפרטי ג' אותיות אד"ם בהתחשבן במספרי "אחד "ארבעה "ארבעים צד השוה בשלשתן שמתחילין מאות אל"ף שלמעלה באותיות וסימן אדם אחד מאל"ף מצאתי והוא רמז הנשמה מלמעלה שבאדם וכן נמי בפרטי ג' אותיות אדם ביחוסן בזוגות דאתב"ש את דק ימ בהתחשב כללות זה בזה בכל זוג צד השוה בשלשתן א' פעם ת' מנין ת' ד' פעם ק' מנין ת' מ' פעם י' מנין ת' וסימן האלקים עשה את האדם ישר היינו שנתיחס בזוגות דא"ת ב"ש שהן תק"י חושבן יש"ר וסיים והמה בקשו חשבונות רבים היינו שבכללות ג' אותיות אדם בזוגות שלהן נשלם בכל אחת מנין ת' דהיינו חשבונות רבים שלמטה מכל האותיות והוא רמז הגוף מלמטה שבאדם ובדבקות נשמ"ה עם גו"ף מנין תפ"ד רומז כללות כ"ב אותיות זב"ז כ"ב פעמים כ"ב מנין תפ"ד ולכן בתר נפיחת הנשמה בגוף האדם נאמר ויהי האדם לנפש חיה ומתורגם לרוח ממללא דהיינו הדבור בכ"ב אותיות וכן ויה"י בצרוף נפ"ש חי"ה מנין תפ"ד דכללות כ"ב הנ"ל:

בב"ר פי"ד דורש שבאדם נאמר וייצר בב' יודין הן ב' יצרים יצר טוב ויצה"ר ובבהמה לא כתיב אלא י' א' מבואר בהקדם ענין ויפח באפיו נשמת חיים שהכניס הנשמה חנק מן המים לתוך הגוף חלק מן הארץ וסימן לדבר באפי"ו נשמ"ת חיי"ם מנין חל"ק אר"ץ חלק שמי"ם ויתרון מנין חלק שמים ממנין חלק ארץ רמוז במנין באפי"ו והנה מפאת גוף ונשמה המשותפין באדם בזה מתאחזין באדם שני יצרים המושכין לב האדם לבחירתו בענין שנאמר לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו דהנה לב חכם הוא יצר טוב המושך אל הטוב ואמר לימינו שהוא