אשכולות הגפן כח

מנין ב' פעמים טו"ב לפרטי ב' אורים והס"ת מנין ה' פעמים טו"ב לפרטי נהורין דשאר ה' כוכבים ונרמז טובן בסופי התבות בקטנות כנגד טובן של המאורות הרמוז בראשי התבות בגדלות, והיינו שנתיחסו אורים גדולים היינו שהם גדולים נגד שאר ה' כוכבים תדע כי ב' פעמי' או"ר גדו"ל חושבן ר"ת שאר ה' כוכבים שצמנ"כ והירח סברה שיהיו שניהם שוים בגדלותן לכן קטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכי' שישתמשו בכתר אחד ונאמר לה לכי ומעטי את עצמך היינו שניתן לה גלוי דעת שכל אחד משמש בכתר בפני עצמו שהגם ששניהם נתיחסו אורים גדולים כנגד שאר ה' כוכבים אבל אינם שוים בגדלותן דהיינו כי גדלות הלבנה מוקטן מגדלות החמה עד שהוא בערך מאור הקטן כנגד מאור הגדול והנה איתא במד"ר שעשו הגדול מונה לחמה מאור הגדול ויעקב הקטן מונה ללבנה מאור הקטן, הנה יבואר. בזה מה שעשו אמר יש לי רב ויעקב אמר יש לי כל ופירש"י ז"ל דעשו דבר בלשון גאוה ויעקב דבר בלשון שפלות, ולכאורה יש לי כל משמע יותר מיש לי רב כהאי דצריכין לומר רובא ככולא מוכח דכולא יותר מרובא, אמנם המכוון עשו דבר בל' גאוה שמונה לחמה מאור הגדול ובסדר ז' כוכבים הנ"ל הרי חמה רביעי בהם משלים רובן של ז' היינו יש לי רב דייקא ויעקב דבר בלשון שפלות שמונה ללבנה מאור הקטן ובסדר ז' כוכבים הנ"ל הרי לבנה שביעי בהם משלים כל ז' היינו יש לי כל דייקא נמצא כי לא יושלם בחמה רובן של ז' כוכבים רק במה שנמנה עמה עוד ג' כוכבים לפניו, וכן לא יושלם אחרי כן בלבנה כל ז' כוכבים רק במה שנמנה עמה עוד ב' כוכבים לפניו ובענין זה תמצא רמז נכון בשבח לעשה אורים גדולים אם נחשוב מאלו התבות ג' אותיות שמראשיתן לע"ש או"ר גד"ו מנינם כת"ר בפני עצמו לחמה שנמנה בג' שמראשיתן ושוב אם נחשוב מאלו התבות ב' אותיות שלפני סופן ע"ש ר"י ל"י מנינם כת"ר בפני עצמו ללבנה שכוונה בב' שלפני סופן וכי דייקת בהו הרי בתבה לעשה כל תב' אותיות שלפני תסוף מכלל ג' שמראש ובאבת אורים אות הראשון נון הב' אותיות שלפני הסוף מכלל ג' שמראש ואות השני בפני עצמו ובתבת גדולים כל הב' אותיות שלפני הסוף בפני עצמן ואינם מכלל ג' שמראש נמצא לעומת מה שסברה הלבנה שמשתמשת בכתר אחד עם החמה נאמר לכי דייקא ומעטי את עצמך רצונו שאתה הולך ומתמעט בכל פעם מכלל כתר של החמה עד שלבסוף נשלם כתר שלך בפני עצמך ברמז הנ"ל:

והנה נאמר במאורות והיו לאחת ולמועדים ולימים ושנים יצטרפו אלו התבות בדרך דלוג כמו אבני שהם ואבני מלואים לאפוד ולחשן וכמו המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ כן יצטרף לאת"ת לימי"ם חשבון שמות מנוה"ג שמ"ש חמ"ה חר"ס ושוב יצטרף מועדי"ם שני"ם חשבון שמות נאוה"ק יר"ח לבנ"ה סה"ר וכאן לא נחשב ל' שמושית דלמועדים כמו שנחשבו גבי לאתת לימים דמאור הגדול להורות שבו רבוי השמוש עם הלמדין להיותו גדול ומאור הקטן להיותו קטן נתמעט שמושו ונחשב בלא למר וגם רומז לענין שנאמר עשה ירח למועדי' ונדרש אע"פ שעשה ירח למועדים שמש ידע מבואו אין מונים ללבנה אלא משתשקע החמה לכן לא נרמז שמות מאוה"ק במלת למועדים רק בחסרון ל' השמוש כדרך שבא מעוט גבי עשה ירח למועדים שלא ליחס כל השמוש למועדים רק לירח אלא שמש ידע מבואו כנ"ל. והנה יש רמז על ראשי שמות המאורות במזמור אחד בתהלים דהנה שמות