אשכולות הגפן כד

חושבן שנ"י חמיש"י והרי נרמז בזה ב' שמאלים יחד ושוב ע"ל פנ"י שלאחריה' יצטרף עם וחש"ך ע"ל פנ"י תהו"ם שלפניהם חשבון שליש"י השש"י הממצעים הימינים והשמאלים שביניהם והרי נרמזין בכאן ו' ימים בעת שמוש החשך קודם שנברא האור ולאחר שנברא האור נזכרו בפרטות אלו ו' ימים ולכן נאמר בפרט כל יום מהם ויהי ערב ויהי בקר היינו שבתחילה נרמזין בהעלם בשמוש החושך בתואר ערב ואח"כ נפרטו בגלוי אחר שנברא האור בתואר בקר. והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום. הנה ארץ חושבן אלקי"ם במלואו. ולפי"ז הארץ היינו ה' פעמים ארץ ובהם ה' שרשי אלקים בחושבן תה"ו ובה"ו וה' מלואין שלהם בא' בחושבן וחש"ך ע"ל פנ"י תהו"ם, ובב"ר דרש והארץ היתה תהו ובהו שרומז על החרבן בענין שנאמר ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ובדרך רמז אימא נמי דהנה בחורבן נאמר השיב אחור וגם ותשב אחור הרי מלות תה"ו ובה"ו חושבן כפל אחו"ר דלגבי השיב ותשב ושוב מלות וחש"ך ע"ל פנ"י תהו"ם חושבן השי"ב ותש"ב:

אלה תולדות השמים והארץ בהבראם הנה בהבראם רזא דמי כנאמר מי ברא אלה ויתייחס מי לשמים וארץ כטעם מי כד"א המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים וארץ. וזהו הרמוז במלות השמים והארץ דהנה מלת השמי"ם בהתחשב מ"ם סתומה למנין ת"ר חושבן כד' אלקינ"ו המגביה"י לשב"ת ומלת והאר"ץ בהתחשב צדי פשוטה למנין תת"ק חושבן המשפיל"י לראו"ת:

התחלת מאמר יה"י רקי"ע בתו"ך המי"ם ויה"י מבדי"ל בי"ן מי"ם למי"ם חשבון שמות ד' חיות הקודש שו"ר נש"ר אר"י' אד"ם הידועים ברמז שנאן לגבי רכב אלקים ושוב סיום המאמר ויקר"א אלקי"ם לרקי"ע שמחי"ם חושבן שמות ד' המלאכים הם אורי' רפא' גבריא' מיכ' נורי' הידועים ברמז ארגמן לגבי מרכבו ולכן שפיר נתייחס רוכב שמים דייקא וזה הרמז יסכים לדעת ר"י שביום שני נבראו המלאכים וממילא גם חיות הקודש נבראו ביום שני:

ויאמר אלקים יהי אור:

הנה בריאת האור הוא המבחין בין פרטי ארבע גוונין הידועין לבחי' ד' של המרכבה לבן בחסד אדום בגבורה ירוק ורחמים שחור בדין ובסדר זה סימן ראשי הגוונין אתוון ל"א י"ש הורה שלא הי' להם יחוס יש בעולם אלא שנבראו מאין במעשה בראשית לאפוקי מדעת התועה שאמר צייר גדול הוא אלקים אלא שמצא סממנים כדאי' בב"ר סתירה לדבריו מן הכתובים והנה בעצם מלת בראשית עם הנקודות מרומז חושבן לב"ן אדו"ם ירו"ק שחו"ר ולכן כתבו לתלמי המלך אלקים ברא בראשית שלא יטעון שהגוונין קדמו לבריאה אלא, גם הם נבראו. ולכן נאמר לבתר והארץ היתה תהו ובהו וחשך שמזה הוראה שהגוונין לא הי' קודם שהרי בחשך אין הבחנה בין הגוונים ולבתר ויאמר אלקים יה אור ונודע במנין יהי אור ד' מלואי הוי' ב"ה ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שהם ד' בחי' המרכבה בהם האיר להבחין בין ד' גוונין והן חיות פנימיות שלהן תדע כי תוכי תבות לבן אדום ירוק שחור אתוון בד"ו רוח"ו חושבן ד' מילואים דיהי אור והיינו דאי' בב"ר שמחה לאיש זה הקב"ה במענה פיו שאמר יהי אור ודבר בעתו מה טוב שנאמר וירא אלקים את האור כי טוב רומז שמחת לאיש דווקא על שברא הקב"ה האור להבחין בין ד' גוונין שסימנן ל"א י"ש הנ"ל דהיינו רמז מלת לאיש והיינו במענה פיו שאמר יהי אור שהוא החיות פנימיות שלהן וע"ז סיים ודבר בעתו מה טוב שנאמר ויר"א אלקי"ם א"ת האו''ר כ"י טו"ב אלו המלות חושבן ד' גוונים לב"ן