עירובין סג:
Eruvin 63b · עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →וּכְתִיב נוֹן בְּנוֹ יְהוֹשֻׁעַ בְּנוֹ
וּפְלִיגָא דְּרַבִּי אַבָּא בַּר פָּפָּא דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר פָּפָּא לֹא נֶעֱנַשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁבִּיטֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל לַיְלָה אַחַת מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה
שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְגוֹ' וּכְתִיב וַיֹּאמֶר (לוֹ) כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה' עַתָּה בָאתִי וְגוֹ'
אָמַר לוֹ אֶמֶשׁ בִּיטַּלְתֶּם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם וְעַכְשָׁיו בִּיטַּלְתֶּם תַּלְמוּד תּוֹרָה עַל אֵיזֶה מֵהֶן בָּאתָ אָמַר לוֹ עַתָּה בָּאתִי
מִיָּד וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא בְּתוֹךְ הָעֵמֶק וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מְלַמֵּד שֶׁהָלַךְ בְּעוֹמְקָהּ שֶׁל הֲלָכָה
וּגְמִירִי דְּכׇל זְמַן שֶׁאָרוֹן וּשְׁכִינָה שְׁרוּיִין שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָן אֲסוּרִין בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אִינְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב גָּדוֹל תַּלְמוּד תּוֹרָה יוֹתֵר מֵהַקְרָבַת תְּמִידִין דַּאֲמַר לֵיהּ עַתָּה בָּאתִי
אָמַר רַב בְּרוֹנָא אָמַר רַב כׇּל הַיָּשֵׁן בְּקִילְעָא שֶׁאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ שְׁרוּיִין בָּהּ עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן מִבֵּית תַּעֲנוּגֶיהָ
וְאָמַר רַב יוֹסֵף אֲפִילּוּ בְּאִשְׁתּוֹ נִדָּה
רָבָא אָמַר אִם אִשְׁתּוֹ נִדָּה הִיא תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה וְלָא הִיא דְּעַד הָאִידָּנָא מַאן נַטְרֵיהּ
הָהוּא מְבוֹאָה דַּהֲוָה דָּיַיר בָּהּ לַחְמָן בַּר רִיסְתַּק אֲמַרוּ לֵיהּ אוֹגַר לַן רְשׁוּתָךְ לָא אוֹגַר לְהוּ
אֲתוֹ אֲמַרוּ לֵיהּ לְאַבָּיֵי אֲמַר לְהוּ זִילוּ בַּטִּילוּ רְשׁוּתַיְיכוּ לְגַבֵּי חַד הָוֵה לֵיהּ יָחִיד בִּמְקוֹם גּוֹי וְיָחִיד בִּמְקוֹם גּוֹי לָא אָסַר
אֲמַרוּ לֵיהּ מִידֵּי הוּא טַעְמָא אֶלָּא דְּלָא שְׁכִיחַ דְּדָיְירִי וְהָכָא הָא קָדָיְירִי
אֲמַר לְהוּ כׇּל בַּטּוֹלֵי רְשׁוּתַיְיהוּ גַּבֵּי חַד מִילְּתָא דְלָא שְׁכִיחָא הִיא וּמִילְּתָא דְלָא שְׁכִיחָא לָא גְּזַרוּ בַּהּ רַבָּנַן
אֲזַל רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אַמְרַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרָבָא אֲמַר לֵיהּ
Meforshim on this daf
- רש"י על עירובין Rashi on Eruvin
וכתיב נון בנו יהושע בנו - ובתר יהושע לא חשיב בן:
- תוספות על עירובין Tosafos on Eruvin
מיד וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק - גרסינן וגרסינן נמי מלמד שהלך בעומקה של הלכה כו' ובמלחמת עי כתיב בפרשה אחרונה וילן אבל התם כתיב בתוך העם והא דקאמר מיד לאו לאלתר הוה אלא כשהופנה הלך בעומקה של הלכה אבל לבתר מעשה דמלאך טובא הוה:
- רשב״א על עירובין Rashba on Eruvin
לא נענש יהושע אלא מפני שביטל את ישראל לילה אחד מפריה ורביה. כדמפרש ואזיל. ואיכא למידק ומנא ליה דמשום ביטול פריה ורביה, דילמא משום ביטול הקרבת תמידין ותלמוד תורה וכדאמר ליה מלאך עתה באתי. ויש לומר דענשו שלא היה לו בן, מורה דלא נענש בכך אלא משום ביטול פריה…
- ריטב"א על עירובין Ritva on Eruvin
לא נענש יהושע כו׳. וק״ל ומנלן דמשו׳ הא נענש דילמ׳ משום ענין ביטול תור׳ או משו׳ הקרבת תמידין דלקמן. וי״ל דכיון דענשו היה שלא הי׳ לו בן משמע דמשו׳ עון פריה ורבי׳ הוא מדה כנגד מדה ולמאי דס״ד דמשו׳ שהור׳ הלכ׳ בפני ר׳ נענש. י״ל דהא נמי מדה כנגד מדה שלא היה לו בן…
- חידושי רבי עקיבא איגר על מסכת עירובין Chiddushei Rabbi Akiva Eiger on Eruvin
תד"ה בטילי, וקשיא לר"י דמסתמא בשמעתין היו מערבין ערובי חצירות. לא ידעתי למה הוצרכו לזה ולמה לא הקשו בחזקה, דממנ"פ אם לא עירבו בלא ביטולו היה מותר כלים ששבתו במבוי ובעירבו לא מהני ביטולו:
- חידושי אגדות על עירובין Chidushei Agadot on Eruvin
ע"ב וכתיב נון בנו יהושע בנו וגו'. ר"ל בלא ולד זכר כדמייתי מקרא וכ"ה לשון התוספות פ"ק דמגילה שלא היה לו בן זכר והכתוב מספר שלא יפה עשה יהושע וז"ש משרת משה מבחוריו דכבר ידענו זה אבל אמר הכתוב כיון שהיה משרת משה מבחוריו לא היה לו לדבר קמי אדונו גם דבר זה דהוי…
- חידושי הלכות על עירובין Chidushei Halachot on Eruvin
בד"ה כל זמן כו' לא שהיה עמהן במלחמה אלא כלומר כו' אע"פ שבכך לא היו נאסרין בתשמיש כו' עכ"ל ובמלחמת יהושע שנאסרו בתשמיש המטה לפי שהיה יוצא עמהם במלחמה צ"ל כדלעיל שהיה על פי הדיבור וק"ל:
- חכמת שלמה על עירובין Chokhmat Shlomo on Eruvin
רש"י בד"ה לא נענש כו' שבטל כו' הס"ד:
- גליון הש"ס על עירובין Gilyon HaShas on Eruvin
תוס' ד"ה בטילו. וקשיא לר"י דמסתמא הני בשמעתין היו מערבין ע"ח. לא ידעתי למאי הוצרכו לאריכות זו ולמה לא הקשו בחזקה דממ"נ אם לא עירבו בלאו ביטול היה מותר כלים ששבתו במבוי ובעירבו גם ביטול לא מהני וצע"ג:
- הגהות יעב"ץ על עירובין Haggahot Ya'avetz on Eruvin
תוס' ד"ה כל כו' משמע בלילה היה מותר כו'. נ"ב משמע דלשנויא דידהו ניחא שבל ישראל אסורין. דבר זר בעיני מה שהבינו תוס' שגם כל ישראל היושבים בביתם ולא הלכו למלחמה כולן נאסרין בת״ה בכל מקום שהם כל זמן שהארון הולך במלחמה. הא ודאי לא נהירא לגמרי.אלא לאותן אנשי המלחמה…
- פתח עינים על עירובין Petach Einayim on Eruvin
מיד וילך יהושע בלילה ההוא וכו' עמ"ש התוס' והוא הפך מ"ש התוספות פ"ק דמגילה ע"ש ונהירנא כי זה שנים ראיתי להרב המופלא ח"ק כמהר"ח ן' עטר זלה"ה שם פ"ק דמגילה שכ' דפ' ויהי בהיות יהושע ביריחו שלא במקומו והיה זה כשהיה במצור על העי והראיה דכתיב ביריחו והוא לא כבש…
- רבינו חננאל על מסכת עירובין Rabbeinu Chananel on Eruvin
וא"ר אליעזר כל תלמיד המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה וראוי להכישו נחש כו' ונקרא חוטא שנאמר בלבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך: כל המשגר את מתנותיו לכהן אחד מביא רעב לעולם שנא' וגם עירא היאירי היה כהן לדוד: ר' אלעזר אומר המורה הלכה בפני רבו מורידין אותו מגדולתו…
…and 1 more meforshim, listed on the sefer page.