עירובין נז.
Eruvin 57a · עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →דַּל אַרְבַּע דִּתְחוּמִין וְאַרְבַּע דִּקְרָנוֹת כַּמָּה הָוֵי תְּמָנְיָא
תִּילְתָּא הָווּ מִי סָבְרַתְּ בְּרִבּוּעָא קָאָמַר בְּעִיגּוּלָא קָאָמַר כַּמָּה מְרוּבָּע יָתֵר עַל הֶעָגוֹל רְבִיעַ דַּל רְבִיעַ פָּשׁוּ לַהּ שִׁיתָּא וְשִׁיתָּא מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע רִיבְעָא הָוֵי
רָבִינָא אָמַר מַאי רְבִיעַ רְבִיעַ דִּתְחוּמִין
רַב אָשֵׁי אָמַר מַאי רְבִיעַ רְבִיעַ דִּקְרָנוֹת
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי וְהָא סָבִיב כְּתִיב
מַאי סָבִיב סָבִיב דִּקְרָנוֹת דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי גַּבֵּי עוֹלָה דִּכְתִיב וְזָרְקוּ (בְּנֵי אַהֲרֹן) אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב הָכִי נָמֵי סָבִיב מַמָּשׁ אֶלָּא מַאי סָבִיב סָבִיב דִּקְרָנוֹת הָכִי נָמֵי מַאי סָבִיב סָבִיב דִּקְרָנוֹת
אֲמַר לֵיהּ רַב חֲבִיבִי מָחוֹזְנָאָה לְרַב אָשֵׁי וְהָא אִיכָּא מוּרְשָׁא דְקַרְנָתָא
בְּמָתָא עִיגּוּלְתָּא וְהָא רַיבְּעוּהָ אֵימוֹר דְּאָמְרִינַן חֲזֵינַן כְּמַאן דִּמְרַבְּעָא רַבּוֹעֵי וַדַּאי מִי מְרַבַּעְנָא
אֲמַר לֵיהּ רַב חֲנִילַאי מָחוֹזְנָאָה לְרַב אָשֵׁי מִכְּדִי כַּמָּה מְרוּבָּע יָתֵר עַל הֶעָגוֹל רְבִיעַ הָנֵי תַּמְנֵי מְאָה שֵׁית מְאָה וְשִׁיתִּין וּשְׁבַע נָכֵי תִּילְתָּא הָוֵי
אֲמַר לֵיהּ הָנֵי מִילֵּי בְּעִיגּוּלָא מִגּוֹ רִבּוּעַ אֲבָל בַּאֲלַכְסוֹנָא בָּעֵינָא טְפֵי דְּאָמַר מָר כׇּל אַמְּתָא בְּרִיבּוּעַ אַמְּתָא וּתְרֵי חוּמְּשֵׁי בַּאֲלַכְסוֹנָא:
מַתְנִי' נוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא אָמְרוּ קַרְפֵּף אֶלָּא בֵּין שְׁתֵּי עֲיָירוֹת אִם יֵשׁ לָזוֹ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים וּלָזוֹ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים עוֹשֶׂה קַרְפֵּף אֶת שְׁתֵּיהֶן לִהְיוֹת אֶחָד
וְכֵן שְׁלֹשָׁה כְּפָרִים הַמְשׁוּלָּשִׁין אִם יֵשׁ בֵּין שְׁנַיִם חִיצוֹנִים מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאַחַת וּשְׁלִישׁ עָשָׂה אֶמְצָעִי אֶת שְׁלָשְׁתָּן לִהְיוֹת אֶחָד:
גְּמָ' מְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר רָבָא דְּאָמַר קְרָא מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה אָמְרָה תּוֹרָה תֵּן חוּצָה וְאַחַר כָּךְ מְדוֹד:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא אָמְרוּ וְכוּ': אִיתְּמַר רַב הוּנָא אָמַר נוֹתְנִין קַרְפֵּף לָזוֹ וְקַרְפֵּף לָזוֹ חִיָּיא בַּר רַב אָמַר קַרְפֵּף [אֶחָד] לִשְׁתֵּיהֶן
תְּנַן וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא אָמְרוּ קַרְפֵּף אֶלָּא בֵּין שְׁתֵּי עֲיָירוֹת תְּיוּבְתָּא דְרַב הוּנָא
אָמַר לְךָ רַב הוּנָא מַאי קַרְפֵּף תּוֹרַת קַרְפֵּף וּלְעוֹלָם קַרְפֵּף לָזוֹ וְקַרְפֵּף לָזוֹ
הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא אִם יֵשׁ לָזוֹ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים וְלָזוֹ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים עוֹשֶׂה קַרְפֵּף לִשְׁתֵּיהֶן לִהְיוֹת אֶחָד שְׁמַע מִינַּהּ
לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּחַיָּיא בַּר רַב אָמַר לְךָ חִיָּיא בַּר רַב
Meforshim on this daf
- רש"י על עירובין Rashi on Eruvin
דל - לצורך מגרש ד' מן התחומין שהרי אלף לכל צד להלן העיר ועל פני העיר אלף הוא דהוי כמדת העיר הרי אלף על אלף מגרש לכל צד וכן לקרנות הא תמניא:
- תוספות על עירובין Tosafos on Eruvin
מאי רביע רביע דתחומא - קסבר דאין מגרש לקרנות ורב אשי סבר דאדרבה אין מגרש אלא לקרנות ולא לתחומין (ומה שפרש"י דרב אשי איירי במתא דתרי אלפי לא נהירא דבכל עיר בקרנות הוי מגרש רביע):
- רשב״א על עירובין Rashba on Eruvin
מנא ה"מ אמר רבא דאמר קרא מקיר העיר וחוצה, תן חוצה ואח"כ מדוד. ואף ע"ג דלא אתפרש שיעור דחוצה כמה הוי, מ"מ כיון דהאי חוצה הוי רחוב לעיר וכחצר לה דמיא, נתנו בו חכמים שיעורם כחצר המשכן. וכן כתב הראב"ד ז"ל. לכאורה משמע דהאי מנא הני מילי לר' מאיר קאמר, דאי לרבנן הא…
- ריטב"א על עירובין Ritva on Eruvin
רבינא אמר מאי רביע רביע דתחומין. פי׳ לא ניחא ליה לרבינא לאוקומ׳ במתא עגילתא כאוקמת׳ דאביי ורבא ואתא לפרושה בעיר מרובע׳ דהויא תרי אלפי על תרי אלפי שיש בעיר ד׳ אלפים מרובעי׳ ויש בתחומיה שיתסר אלפי׳ ד׳ לכל רוח ועם סקרנות ל״ב אלפים מרובעי׳ כדאי׳ לעיל. וכדקתני…
- חידושי הלכות על עירובין Chidushei Halachot on Eruvin
בפרש"י בד"ה והא איכא מורשא כו' קרנות העיר אוכלין בתוך המגרש ואין כנגד הקרנות אלף מגרש עכ"ל לכאורה טפי ה"ל לפרושי דהכי פריך דכיון דקרנות עיר אוכלין בתוך המגרש אלף לא הוי כל המגרש רק ח' אלפים והדרן קושיין לדוכתין דלא הוי המגרש רביע מל"ו (שיתא) אלפא ויש ליישב…
- חכמת שלמה על עירובין Chokhmat Shlomo on Eruvin
רש"י בד"ה ומאי רביע כו' ה' אלפים סך הכל נמחק:
- רבינו חננאל על מסכת עירובין Rabbeinu Chananel on Eruvin
אמר אביי משכחת לה נמי במתא דהיא אלפא אאלפא כו' אביי נמי על הדרך הראשונה שחשבנו א' לשמועה. מיהו אביי לא חשב חשבון מדידת העיר בכלל אלא התחום והקרנות בלבד. וכך פירושו העיר היא אלף על אלף תחומיה מכל צד אלפים ארך ברוחב אלף כמדת העיר נמצאו תחומיה בד' רוחות אלפים על…