ארץ צבי (פרומר) א שטז

ואכל תו הוי מעוות לא יוכל לתקן וממילא מותר לאכול כל היום כנלענ"ד להלכה ולא למעשה: שייך לדף קי"א ע"ד שורה ל"א

יש לפקפק ע"ז מכח ד' הרמב"ם בפי' המשניות פ"ב דערלה ה"י גם הראו לי תלמידים בירושלמי שם דגם בחיטין שייך מכה בפטיש. גמר מלאכתן משום מב"פ עיי"ש אך אינו מובן שם כלל מה גמר מלאכתן שהרי כבר חשב שם כל המלאכות [ובשם חשב מלאכה אחרונה כד יהיב משקין משום לש גמר מלאכתן משום מב"פ י"ל דהיינו שטרפו בכף לערבן היטב] ע"כ אין ללמוד מזה. שו"ר במרה"פ דכל שיש איזהו מלאכות חייב על האחרונה משום מב"פ אה היפך ד' המאירי ר"פ הבונה שכ' דאם יש עלי' שם מלאכה ל"ח מב"פ: שייך לדף ק"ב ע"א שורה י"ד

ונ' עוד דבדיעבד יצא לגמרי ולא נשאר עליו עוד חיוב כלל אפי' לדיעות דעל לעקעך מברך על המחי' דכשיש כזית בכא"פ אמרי' להפך וחייב לברך על המחי' על כל זית שבו מ"מ אין ספק דנשאר עליו גם מהות צוקער ובידוע שיש בו רוב נגד דגן ממילא כשמברך בו"נ נפטר חלק התערובת ולא נשאר חיוב ברכה אחרונה רק על דגן לבד והרי בדגן לבד לית בי' שיעור ברכה אחרונה: שייך לדף קי"ד ע"א שורה י"ז

דכבר כ' המחה"ש סי' ר"ה סוף סק"ו דכשרוצה לצאת מידי ספק אין חייב להקדים ברכה חשובה לברכה שאינה חשובה כ"כ וקרוב לזה כ' ר"ת בסוגיא דסדר תקיעות מוטב שניחוש לספיקות ולא ניחוש להפסקות: שייך לדף קי"ח בסוף ההג"ה

, אך ק' ע"ז מיו"ד סי' רנ"ג וסי' רמ"ג הובא בסמ"ע חו"מ סי' ק"ז סקי"א דגר שמת וזכה א' בנכסיו אי"צ לקוברו, וק' מה שהוא צורך המת יחשב שנשאר עדיין ברשותו ולא יוכל אחר לזכות בו וצ"ע: שייך לדף ק"כ שורה ז' מלמטה

, ול"ח ס"ס משם א' דס' א' מוסיף על חבירו דספק א' נוגע רק לילד זה וס' ביהש"מ נוגע לכל הילדים שנולדו אז שימולו ביום ודומה לד' ש"ך דיני ס"ס או"ח דכל שס' א' מוסיף על חברו אע"ג דאין נפקותא לדינא לא חשוב משם א': שייך לד' קכ"ו ע"ב שורה י"ב מלמטה

ונ' עוד דבזה פליגי אביי ורבא בזבחים ל' לענין תפיס לשון ראשון לחצות מהו אביי אמר בהא ודאי מודה ר"מ רבא אמר עדיין הוא מחלוקת ופי' הר"ח שאמר שיחולו שניהם בחצות ואביי אזיל בתר חלות ורבא בתר אמירה כמ"ש התוס' פסחים ד' ס' וכיון דהלכה כרבא לגבי אביי מזה ראי' לרמב"ם ולרש"י דאזלי' בתר אמירה: שייך לדף קל"ז ע"ג

דלבה"ג והגאונים זמן הדלקת נ"ח תחלת שקה"ח ולר"ת ז"ל דזמן בהש"מ מתחיל ג' מילין ורביע אחר שקה"ח ס"ל כבה"ג דזמן הדלקה תחלת שקיעה ונלע"ד דמות ראי' לזה דהנה בני מ' משה'לע שיחי' הקשני בהא דשבת כ"ב. דנ"ח שהניחה למעלה מעשרים פסולה דלא שליט בה עינא. ובריש סוכה דבדפנות מגיעות לסכך שליט בה עינא וכ' התוס' שם דלא דמי לנ"ח וקורה שאין רחבה רק טפח ולא שליט בה עינא וק' דנ"ח שהוא אור המאיר ודאי שליט בה עינא בלילה אף למעלה מעשרים אמה יותר מסכך שהדפנות מגיעות לסכך כי קוי אור נראים בחשך יותר מהכל כמובן ויפה הק'. ומזה נראה לע"ד ראי' לבה"ג ולהגאונים ז"ל דלפ"ז יתיישב הקו' ברווחא דאם נצרף ב' הדיעות יחד נמצא דהדלקת נ"ח תחלת שקיעת החמה ואז עדיין יממא הוא ואין ניכר אור הנר כמבואר פסחים ד'. דביום אין אור הנר יפה לבדיקה. וכיון דשעת הדלקה לא שליט בה עינא פסול ואפי' לר"ח ז"ל דזמן הדלקה בתחלת שקיעה שני' כמ"ש בפנים. יש ליישב קצת דאז עדיין אינו נרגש וניכר אור הנר. אבל אם נימא דזמן הדלקה לר"ת ז"ל הוא בסוף שקיעה שני' שאז לילה גמור הדרא קו' לדוכתא. ומזה ראי' למ"ש בפנים דלכו"ע אין זמן הדלקת נ"ח בסוף שקיעה שני': שייך לדף קל"ח ע"ג שורה כ"ט

וכעין סברא זו כ' ברשב"א ופנ"י ר"פ ראוהו ב"ד בהא דאמרי' סד"א תהוי חקירת עדים כתחלת דין ומקודש מקודש כגמר דין וליקדשי בלילה והק' ממנ"פ אם מועיל קידוש למפרע א"כ יקדשו ביום ל'. ואם ל"מ לקדש למפרע א"כ מה פריך וליקדשי בלילה הא סו"ס כבר הוא ליל ל"א. ותירצו רשב"א ופנ"י דאם גמ"ד הי' פשר בלילה הי' חשיב כאנו מקדשים ביום דהגמר נגרר אחר ההתחלה: שייך לסי' כ"ב

נלע"ד למוד זכות על כמה מהמון ששוכחין ואומרים בקיץ טו"מ ובחורף להיפך או שוכחין יעו"י, ואין חוזרין ומתפללין נלע"ד דדיעבד יוצאין דבסוף ר"ה דעם שבשדות דאניסי וטרידי יוצאין מהש"ץ בלי שמיעה, ובברכות כ"ח: בתוס' דמי שהתפלל ושכח יעו"י דינו אז כמאן דאניס וטרוד ויוצא בברכת הש"צ א"כ ה"ה דיוצא אפי' כשאינו שומע א"כ כל ש"צ שבעולם שמתפלל כהוגן מוציא כל אילו. ויש להוסיף ללמד זכות לפי הנ"ל דאפי' מה שהתפללו בעצמן ל"ח ברכה לבטלה כיון דזה גרם שיהי' יוצאין אח"כ בלא שמיעה: לוח המפתחות סימן א' ליישב מנהג המון שלובשין ט"ק וצ"ק שאין בו כשיעור. סימן ב' אם נפסקו ציצית אם מותר לקשרן. סימן ג'. להרה"ק מגור שליט"א, בשיעור ט"ק ובשיעור פיאות ובענין לא תחמוד. סימן ד' עוד. בענין הנ"ל. סימן ה' בענין מאשין ציצית. סימן ו'. אם מותר להשאיל תפילין למגדלי בלורית. סימן ז'. על המנהג ששואלין התפילין ומקטינן הקשר. סימן ח' להגאון ר"א וויינבערג שליט"א במי שנקטעה ידו הימנית ונשאר הקבורת אם יניח תפילין בזרוע ימין או בשמאל. סימן ט' עוד בענין הנ"ל. ולימוד זכות על חלושים וזקנים שקורין ק"ש אחר זמן. סימן י' בתפילין ש"ר דצריך שיהי' ד' בתים מעור א' אם סגי במחוברין ע"י דבק. סימן יא בבתים של תפלין ש"ר שבפנים עושים ד' מחיצות אבל עור העליון הוא עור א' ממש רק שבסכין רושמין מלמעלה באופן שיהי' נראה ד' בתים. סימן יב תפילין שנתקלקל הריבוע מהבתים קצת, גם בבתים פרודות על איזה אופן חושבין הרבוע