ארץ חמדה, הספדים ט

(שם ח ב) ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ, הגם בראשית ההשקפה נראה שהודך על השמים כטענת המכחישים, אך מפי עוללים, להשבית אויב (באמונה), כי לכאורה אטעה, כי אראה שמיך גבוהים מעשה אצבעותיך החכמה כוננת (הקיום) מה אנוש , שפל, אבל ותחסרהו עפ"י מ"ש במ"נ ח"א (פס"ט) שקרא לה' עלה או סבה לא פועל, כי פועל רק הסבה הפועלות, אבל עלה כולל שהוא הסבה הפועלת והצוריית והתכליית, עז"א בישעיה לכבודי בראתיו התכלית יצרתיו הצורה, עשיתיו הפועל, והאדם גם הוא סבה הצוריית והתכלית כי בדברים הטבעים הצורה והתכלית הם דבר אחד עם שהם שנים במאמר, ולא חסר מאלהים רק שאינו הסבה הפועלת, עז"א תמשילהו משל וצורה, כל שתה תחת רגליו , לטובתו שהוא התכלית וממילא אדיר שמך בארץ: