ארץ חמדה, הספדים ח

(שמואל ב יט) וכל העם ברגליו, תרגום אנש ביתיה, וקשה למה לא פירש כפשוטו כל העם, ותירץ עפ"י דברי המדרש ילקוט שמואל סימן צ"ה, שנידוהו וקבל, דכתיב ויעמוד בית המרחק, ומבואר ביו"ד של"ד (מב"מ דנ"ט) בר"א דברכוהו וישב ר"ע ברחוק ד"א, והורקנוס בנו היה משמשו, הרי דלאחר אסור ולבני בית מותר, ודברי התרגום מבוארים לנכון:

רשומי תהלים קאפיטל א') כי אם בתורת ה' חפצו , יש עובד רק במעשה, וזה גויה בלא נפש, קליפה בלא פרי, ולדברי חז"ל משל לשנים שצלו פסחיהם וכו', זה שאכלו לשם אכילה גסה, ופושעים יכשלו בם, אבל מי שבתורת ה' חפצו במחשבה וגם יהגה במעשה, והיה כעץ שיתן פריו ואז עלהו גם לא יבול, ע"י הפרי צריך להשומר, ועי"ז גם כאשר יעשה במעשה יצליח, לא כן הרשעים רק כמוץ קליפה בלא פרי, מעשה בלא מחשבה, לכן לא יקומו רשעים, וגם החטאים העומדים בעדת צדיקים במעשה הולכים לבהכנ"ס עושים מצות בפועל, כי יודע ה' דרך צדיקים שדרכם פונה למעלה אבל דרך רשעים תאבד: