ערך השולחן חושן משפט חלק ג תי

מותר דהא דתנן במסכת שקלים פרק רביעי אמת המים וחמי העיר ומגדלותיהם וכל צרכי העיר באים משיירי הלשכה והא איסורי הנאה נינהו וחמירי מעות דקדשים בהזמנה דעלמא מתסרו ואלו תכריכי המת ותשמישו לא מיתסרו עד דאזמינהו וצר בהו כמ"ש רב אחא משבח' בשאלתות פ' חקת ודברים פשוטים הם ועוד דהמעילה בקדשי' משא"כ בכל שאר איסורי הנאה ואם שיירי הלשכה הותרו לצרכי צבור ק"ו לאיסורי הנאה הבאי' מחמ' המת וכ"ש הכא שכן לב ב"ד מתנה וכו' ע"ש: סימן שס"ט

דין א' לגולל ולא לדופק וכו' כ' הרשב"א סי' תע"ו דמטמאי' באהל בפ"ע אפי' פרושים מן הקבר והביאו מרן בב"ה עיין שם וכ"כ ה' מטה יהודה ע"ש ולא זכרו מ"ש הרמב"ם בפ"ו מהל' טו"מ דין ד' וז"ל העושה גולל מדבר שאינו מקבל טומאה וכו' ואם פירשו מהחליות גולל או שהסיר את המת מתחתיהם הרי הם טהורים וכולי ע"ש וכבר הסכים ה' חזו"ן בסופו דלמ"ד דכל שאין הנזיר מגלח עליו אין הכהן אסור עליו מדאוריית' אלא מדרבנן: סימן שצ"ה

דין א' כיון שעמדו וכולי הרדב"ז בתשו' ת"ג סימן תקנ"ט הכריע דלענין ת"ת ותשמיש המטה שיש מצוה מקצת הלילה ככל היום מיהו מסתברא שצריך להמתין מלשמש מטתו בלילה ממה שהוא רגיל כדי שיהא נוהג בה מקצת אבילות עיין שם: