ערך השולחן חושן משפט חלק ג תו

סימן פ"א

דין א' חלב בהמה וחיה טמאה וכולי בפרק קמא דבכורות ילפינן מגמל גמל ב' פעמים לאסור חלבן ור"ש יליף מאת הגמל וכולי עיין שם ומה שהק' הר"ב בא"ז לכתובות דף ס' דמדאיצט' הוא למעט חלב מהלכי שתים ש"מ דחלב בהמה טמאה אסור דאל"כ ל"ל למעט אדם עיין שם לק"מ דס"ד דחלב בהמה טמאה נמי מותר והוא איצטריך לבשר אדם הוא טמא ואין בשר אדם טמא ואפילו למ"ד דס"ל דבשר אדם אסור בלאו מק"ו בהמה טמאה היינו לפי האמת דחלב בהמה טמא' אסור מוקמי' מיעוטא דהוא לחלב אדם דוקא אבל אם לא כתיב רבוייא לאסור חלב בהמה טמאה הו"א דחלב בהמה טמאה מותר דהוא אתא למעוטי בשר אדם: סימן פ"ז

דין א' הג"ה כל בשר בחלב שאינו אסור מן התורה מותר בהנאה בשו"ת בשמים ראש סי' קמ"ד כתב בחלב שנפל על בשר עוף חם ונבלע בתוכו ולא ידעו כמה לשערו אם אסור לטלטלו בשבת כיון שאסור לאכלו וכולי ואם היה אסור בהנאה אסור בטלטול ג"כ אף ע"ג דספק הוא כדמשמע וכולי דספק מוקצה אסור בטלטול וכו' אך כיון דבשר עוף בחלב דרבנן אנו רגילי' לפסוק כדברי הרמב"ם דכל בב"ח דרבנן מותר בהנאה וכו' אלא שלא יכולתי לעמוד על דעתך שנראה דחשבת דבשר עוף בחלב דאורייתא דאי דרבנן הרי ספק מותר לגמרי עיין שם וכבר כתבתי בס' עה"ש אות ד' וי"ב דהתו' והר"א ממיץ וס' התרומה והסמ"ג והמרדכי דס"ל דבשר עוף בחלב אסור מדאוריית' וגם בב"ח שאינו אסור מדאורייתא סובר הר"א ממיץ והר"ן והריטב"א ומהרי"ל דאסור אף בבישול ובהנאה עיין שם ואם כן בשר עוף בחלב אין להקל נגד כל הני רבוותא אבל בכבוש ומלוח דלכ"ע הוי דרבנן יש להקל: סימן צ"ב

דין ד' ולא בשאר איסורי' וכו' הטור כת' שכן דעת אביו הרא"ש עי' שם בב"י ובס' עה"ש הוכחתי כן ממ"ש הרא"ש בפרק כ"ש דצריך להגעיל היורה גדולה תחילה כדי להגעיל בה שאר כלים משום דאין המים שבתוכה ס' לבטל פליטתה דבכולה משערי' ודוקא כשהיא ב"י וכו' וא"א הרי המים שהגעיל בהם תחילה נאסרו ונעשו נבילה וחוזר ובולע אלא ודאי אין חנ"נ בשאר איסורי' ואם כן אף שאין ס' במים לא נאסרו וכשחוזר ומרתיחו במים אחרים להגעיל בו שאר כלים אותו מעט איסור שבלע תחלה בטל עכשיו בס' במים וכו' וכ"כ עוד הרא"ש שם דלא גזרו להגעיל כלי שאינו ב"י אטו ב"י כמו בתבשיל דהתם אם יבשל בכלי ב"י אסור מה"ת וכו' אבל הכא אם יחזור ויבלע דבר מועט הוא ונ"ט בר נ"ט הוא וא"א הרי כל המים נעשו נבילה ואסור מן התורה אלא ודאי אין חנ"נ בשאר איסורים עיין שם ונראה דלדברי הר"ן דחנ"נ בשאר איסורים מדרבנן ולא מדאוריית' ניחא דהתם אם יבשל בכלי ב"י אסור מן התורה וכו' אבל הכא אף שכל המים נבילה אינו אסור רק מדרבנן ונ"ט כר נ"ט הוא מיהו הרא"ש בפ' ג"ה שהק' איך הגעילו במדין כלי גדול וכו' נראה דס"ל דאסור מדאורייתא דלדברי הר"ן ניחא דיכול להגעיל כלי גדול ב' פעמים עי' שם ובשו"ת בשמים ראש סימן ג' הוכיח דהוי דרבנן ואם כן ראוי לפסוק כדברי המיקל דאין חנ"נ בשאר איסורי' עש"ב: סימן צ"ה

דין א' הג"ה רק עלו וכו' כתב הרדב"ז בתשוב' חלק רביעי סי' ש"א קנ"ח על מעשה שהרתיחו שמן ביורה חולבת והשליכו לתוך תבשיל של בשר דנ"ט מותר לכתחי' וכו' ואפי' לדעת רש"י שכתב בשמו דהא דאמרינן דגים שעלו בקערה דוקא שעלו וכו' אבל בנתבשלו אסורי' דעיקר הטעם נפלט מן הכלי וכו' י"ל שלא החמיר רש"י אלא לאוכלם בכותח לכתחי' אבל בדיעבד מודה דלא עדיף מנ"ט לפגם דמותר בדיעבד וכו' ע"ש וא"נ כן שהרי כתב הרא"ש בפ' כל הבשר דיש מקשים על רש"י מדאמרינן בפ' דם חטאת דכל יום נעשה גיעול לחבירו ומותר לבשל שלמים בקדרה שבשל בה שלמים אתמול ולא אמרי' דממעט זמן שלמים דהיום משו' טעם שלמים דאתמול שנעשה נותר הלילה אלא משום דטעם ב' הוא של היתר שלמים דאתמול בקדרה ובקדרה לשלמים של היום ועדיין הוא היתר עד שיעשה נותר הלילה אלמא אפילו נתבשלו שרי וכן הוכיחו התוס' שם וא"א הא דוק' לכתחי' אסור לאכלו בכותח מדרבנן א"כ במקדש אוקמי' אדאורייתא דמותר אפילו לכתחי' ועוד כ' הרא"ש וקערו' שנשתמשו בהם בשר שהודחו ביורה חולבת ושניהם ב"י הו"ל נ"ט בר נ"ט וכו' ולפי' ריב"ן דאסר נתבשלו אסורות הקערות והיורה ול"נ דאפי' לריב"ן הכל מותר דלא אסר נתבשלו אלא לאכלם בכותח שטעם ב' של הבשר נ"ט לתוך ממשות של חלב אבל הכא שטעם הב' של הבשר שבתוך המים אין נ"ט לתוך ממשות של החלב אלא מתעכב עם טעם שני של החלב שבתוך המים נראה שהמים מותרים והכל מותר וכולי עכ"ל הרי בהדיא דאם טעם שני של הבשר שבתוך המים נתערב עם ממשות החלב אסורים אפילו בדיעבד והמרדכי בפ' א"ע כ' מעשה בא לפני ר"י שבשלו דבש במחבת של בשר ב"י והריקו אם בקערה של חלב ב"י והתיר משום דשמנונית בדבש נט"ל אבל אם לשבח משמע דאסור משום דס"ל דגים שעלו בקערה דוקא עלו אבל נצלו לא עיין שם הרי דטעם ב' של בשר שנתנו אפילו בכלי של חלב אסור אבל מדברי הרא"ש נר' דדוקא טעם שני של בשר שנתערב בטעם שני של חלב הוא דמותר אבל אם נתנו בכלי דהוי טעם א' אף על גב דאינו בעין אסור וכל שכן אם נתערב בממשות בודאי אסור: סימן צ"ח

דין ב' אבל אם נתערב בשא"מ וכו' חלב שנפל לבשר עוף ונשפך שאין יכולים לשערו הרב שפתי כהן כתב דלמאי דקיימא לן דבשר עוף בחלב אינו אסור רק מדרבנן הוי ס' דרבנן ולקולא וכן הסכים הפר"ח והרב מנחת יעקב בכלל פ"ה ס"ק מ"ו ע"ש וכן ראיתי בס' בשמים ראש סימן קמ"ד ע"ש בהגה ועמ"ש בסימן פ"ז אות א': סימן ק"ג

דין ד' בשר או חלב ביין הוי לפגם ומותר בתשובות