ערך ש"י ש"ס ה

אם לא חטא בגלגול הקודם דזה פעם צדיק ורע לו צב"ר היינו שבגוף הקדום היה רשע וא"ת כיון דעכשיו צדיק הוא כבר תיקן מה שקלקל בגוף הקדום א"כ איוב שפיר צווח:

דף י"ב ע"ב ומניין דאחולי לו מן שמיא שנאמר ויאמר שמואל אל שאול מחר אתה ובניך עמי בחיר ד' יל"ד כיון דנמחל למה נתלו בניו על אותו עון ועיין בח"א עוד יל"ד דהכא אמר דאחולי לו מן שמיא ולעיל אמר מוחלין לו על כל עונותיו וצ"ל דחטא שבין אדם לחברו יש בו ג"כ בינו לקונו וכשנתבייש על חטאו נמחל לו חלק של שמים אבל מה שבינו לחברו צריך שירצה חברו לכן לעיל בסתם עון אמר מוחלין לו אבל כאן בינו לגבעונים לא אחילו רק החלק מן שמיא והוכרח לרצותם ולא נתרצו רק בבניו:

פרק היה קורא תניא סומכוס אומר כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו נ"ל אם ממשיך מאריך להוי אדני שבאחד דהיינו אח דלת וכמבואר בכונת פע"ח מאריכין לו ימיו ושנותיו דמאריך בא אריכות ימים כמ"ש בלק"ת על פסוק לא ידון רוחי באדם:

ט"ז ע"ב כן אברכך בחיי זהו ק"ש להבין מלת כן י"ל דקאי אשלפניו כי טוב חסדך מחיים שפתי ישבחונך כי החסד אשר שפתי ישבחונך טוב יותר מחיים דיפה שעה אחת בעולם הזה בתשובה ומע"ט מכל חיי עוה"ב וישבחונך לשון שבח וחתוק ע"ד תנו עוז לאלקים לכן כן אברכך בחיי שמוסר נפשו על קידוש השם בק"ש וממשיך ברכך מלעילא מכל ברכתא כדאיתא בכונות ד' דאחד שבק"ש בשמך אשא כפי בתפלה בעבור שמך ולא למעני:

ר"א כשמסיים צלותיה אמר יה"ר שתשכן בפורני אהבה כי קודם הצלותא מבואר בכונות שיקבל עליו מ"ע ואהבת לריעך כמוך לכן אח"כ אמר יה"ר שתשכן שישאר כן בפירנו כל חד לפי גורלו דקיימא לו שעתא בחכמה ומזל לא יתנשא על חברו ולא יתקנא בחברו:

ר"ה אמר יה"ר שתהא תורתך אומנתינו ואל ידוה לבנו ואל יחשכו עינינו דמבואר בחו"מ סימן של"ה דת"ח כשאין לומדים חלשי וכתב הסמ"ע משום דפקודי ד' ישרים משמחי לב לכן אמר שתהא תורתך אומנתינו שלא לבטל ממנה ואל ידוה לבנו ומחמת שלא נבטל התפלל שלא נצפה לשולחן אחרים דאז עולם חשוך בעדו. עוד שתהא תורתך אומנתינו שנפעל הכל ע"י התורה כמו שהתורה כלי אומנתו של הקב"ה כמ"ש ואהיה אצלו אמון ואל ידוה לבנו בתוחלת ממושכה מחלת לב רק יתקיים בקשתינו מיד:

דף י"ז יה"ר שתעמידנו בקרן אורה ולא בקרן חשכה שלא נהא מיושבי קרנות העוסקים בחשכת עוה"ז וע"כ לא ידוה לבנו דפקודי ד' ישרים משמחי לב ואל יחשכו עינינו לצפות לשלחן אחרים כנ"ל:

עוה"ב צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה גדולה הבטחה שהבטיחן הקב"ה לנשים יותר מהאנשים להבין הסמיכות כי עטורותיהם לע"ל הנוקבא למעלה עטרת תפארת כמ"ש בכונת קידוש החדש שנאמר נשים שאננות קומנה שמענה קולי בנות בוטחת יש להבין מניין מזה דגדולה הבטחה לנשים הא יש ג"כ כמה הבטחות לאנשים אך כתב במשנת חסידי' מסכת גלגול הנשמות פ"ב דנשים כיון שאינן עוסקת בתורה אין דרכן להתגלגל רק נתקנים אחר מותם ע"י גיהנם עו"כ שם במסכת זווג הנשמות פ"ב מ"ד דלפעמים בעולם זכיות הזכרים מגלגלין בה זוגו עמו שלא כדרכה ומ"מ אחר זיוגו עתה ישב בטח כי בת זוגו היא ואם תהיה א"א מהנשים שלא רצו ליתן נזמיהם לעגל אף אם יהיה האיש ת"ח יהא כפוף תחתיה עכ"ל וז"ש נשים שאננות דאינן חוזרת להתגלגלות עפ"י הרוב ואם לפעמים עוצם זכות האיש גורם שתתגלגל בשבילו ואז נקראות בנות לנשים ראשונה כמו שפירש אריז"ל צדיק בן צדיק היינו בן לראשון ואזי הן בנות בוטחת דאינן מתגלגלת רק לבן זוגה ועולה עמו ואינן יורדת ויושבת לבטח עם בן זוגה ולהיות שמחמת שאינן עוסקת בתורה אינן מתגלגלין שאינן קרובין להתתקן לכן אמר הנהו נשי במאי זכיין לתקן בפעם ראשון דהרבה מצות לא יזדמנו לידה רק באנשים ע"י לימוד התורה מעה"כ כאלו קיום בפועל לכן נתן להן עצה באקראי בנייהו ובאמתוני לגברייהו על לימוד התורה נחשב להן כאלו למדו בעצמן:

פרק תפ"ה דף כ"ח כשראה אותם התחיל בוכה א"ל מפני מה אתה בוכה נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק עמוד הימיני ערש"י שנקרא יכין ונראה כיון שהתחיל בוכה כשראה אותם סלקא דעתם דכסבור שלא יי"ח עמהם להאיר עיניהם בתורה כל צרכם ולא השתדל בפרנסתם שיוכלו לעסוק בתורה ולא שיבר לב האבן הוא הילה"ר שלהם בתוכחה לכן א"ל כר ישראל שהאיר עיניהם עמוד הימיני שהיה מתמכי אורייתא שהוא נצח ענף החסד הנקרא יכין כמו שיסד באל מסתתר מימין וכ' יכין ובועז בשם נקראים פטיש החזק ששיבר לב האבן וגם בפלפולו שיבר הקליפות ועוד נגד שלשה חלקי ימיו דארבעים שנה ליחד לאחרים היינו נר ישראל ארבעים שנה עסק בפרגמטיא היה ותמכי אורייתא עמוד הימיני וכשלמד ארבעים שנה מרבותיו חידד רבותיו בקושיותיו ופרוקו והיינו פטיש החזק שהוציא אור תורה מהסתום בנצוצי אור הכמוסין באבן וע"י הפטיש נגלין:

פרק א"ע דף ל"א א"ל רבנן לרה"מ זוטי בהלולא דמר בריה דרבינא לישרי לן מר א"ל וי לן דמיתנן וי לן דמיתנן א"ל ואנן מה נענו בתרך א"ל הי תורה והי מצוה דמגני עלן כי הלולא לצורך פ"ו ואחר החורבן ליכא נשמות חדשות רק מתגלגלין ישנות לתקן פגם נפש ורוח והיינו וי לן דמיתנן לתקן הנפש לבא פ"א בגלגול ועוד ויי לן דמיתנן להתגלגל לתקן הרוח כי בגלגול אחד לא יתוקן נו"ר בפ"א כדאיתא בכתבי אריז"ל וא"ל הי תורה לתקן הרוח והי מצוה לתקן הנפש דמגני עלן שלא יתגלגלו ואמר הי כי ה' רחימו יוד דחילו ועל ידם תורה ומצות פרחן לעילא ומגני עלן ועוד כי כתבו המפרשים דור הולך ודור בא היינו גלגול והארץ מי שהוא ענו לעולם עומדת אינו מתגלגל לכן כששאלו אנן מה נענו בתרך א"ל הי תורה והי מצות דמגני עלן שע"י הענוה ינצלו מגלגול ולא יצטרכו למות שנית:

דף ל"ב אלמלא ג' מקראות הללו נתמוטטו רגלי שונאיהם של ישראל חד דכתיב ואשר הרעותי נ"ל דהיינו מלאך המסית יורד ומסית וחד דכתיב הנה כחומר היינו גוף החומרי גורם להם ויש רע לשמים מצד החומר או המסית ויש רע לבריות אכזר נגד אחרים לזה אמר והסירותי לב האבן מבשרכם: