עיני הכהן שיא

סלע על הטיבור או ברוחב סלע ע"פ כל השדרה אבל בשיור סלע במקומות אחרים אין להכשיר כלל והפ"ת חלק וכתב דהעיקר כפסק מרן בש"ע. כתב הכנ"הג הגהב"י אות י"ד וט"ו דעור האליה אינו מציל לכ"ע ועור הראש של עגל הרך כעור בית הפרסות ע"ש

ב' ואם ניטל כרוחב סלע מעל כל השדרה או מעל הטיבור או מעל ראשי איבריה ושאר כל העור קיים בעיא דלא איפשי' בגמ' וכתב הר"מ יראה לי שהיא מותרת והרשב"א כתב דנקטי' לחומרא וכתב הב"י דטעמו של הרמב"ם משום דהוי ס"ס דאת"ל דטריפה בכה"ג שמא הלכה כאינך מ"ד דלא בעו שיור באותו המקום ולפ"ד אם ניטלו ג' דהיינו מעל השדרה ומעל הטיבור ומעל ראשי איברים טריפה אפילו להר"מ וז"ל בש"ע שם אם ניטל כרוחב סלע מע"פ כל השדרה או מעל הטיבור או מעל ראשי איברים ושאר כל העור קיים כשרה וכ' בהגה אבל אם ניטלה מג' ושאר כל העור קיים טריפה והב"ח פ' כדעת הרשב"א שאוסר בכל גוונא וכ"נ דעת הש"ך ועפר"ח וכתב הרשב"א בחי' ומיהו ודאי לכ"ע אם ניטל העור מעל מקצת השדרה וכל העור קיים או מעל מקצת ראשי פרקים וכל העור קיים כשרה שאין הדעת נותנת כשניטל מקום חוליא א' או ב' בשדרה שתטרף אלא דוקא בכולן ורובן ככולן וכהש"ך דדוקא בנשתייר רוחב סלע בשום מקום מהשדרה אבל בלא נשתייר אלא פחות מרוחב סלע ע"פ כל השדרה טריפה וכ"כ הפר"ח דלא כרש"ל שכתב להכשיר בשם הרשב"א בנשתייר פחות מרוחב סלע ע"פ כל השדרה כיון שכל שאר העור קיים ע"ש ומקום השדרה מסתפק הרב ש"ש