עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › עיני הכהן

עיני הכהן רס

Ene ha-Kohen 260 · עיני הכהן · free full Hebrew text

Open in the reader →

דיתר חוליא או יתר י"ב צלעות טריפה וכ"ה האחרונים להטריף בכה"ג אפילו בהפ"מ אבל ביתר צלע או שנים כשרה לכ"ע עד רובן וכמ"ש הרשב"א בתשו' הנז' והביאו מור"ם בהגה וכ' בד"מ קצת בני אדם נמנעים לאכול צלע היתירה מפני שקרובה היא לחלב הכליות וכ"כ האחרונים

כתב הש"ד אות ב' אם יתיר חוליא וניטלה ביד ע"י אדם טריפה ודאי

כתב הפ"ת אות ח' אם היתה הצלע תקועה בעצם יוצא מחוליא שלפניה לא אמרי' דהאי עצם הו"ל יתר וכנטול כנגדה וטריפה אלא חלק מהחוליא הוא שנתפצל דהו"ל חוליא גדולה אבל אם אותו עצם שבו תקועה הצלע הוא בפרק א' כשאר חוליות טריפה

כ"ו אם יתירה ב' צלעות דהוו י"ב גדולות בצד א' וכן בצד הב' כתב הרב לב"ש דנר' לכאורה דלא הוי רוב צלעות בזאת הבהמה אלא עד שישתברו י"ג ובס' שש"א כתבתי דבי"ב לבד טריפה והצלע היתירה מצט' לרוב ע"ש

כ"ז בנשברו או נעקרו מקצת הצלעות או רובן למטה דכשרה מ"מ הצלע עצמו שנשבר אסור משום מצות פרוש דהוי כאבר מן החי ועיין בטרפיות הרגל ומשם באר'ה פרטי דינין בזה וכתב הרב לכ"ש דכ"ט ע"ב דהכא אינו אסור אלא הצלע עצמו אבל הבשר שעליו מותר דמחובר הוא בבהמה ויש לו חיות ובזה ל"ד לרגל וגף ע"ש ועיין בטרפיות הגף אות כ"ג: