עיני הכהן רנה

ועיין סי' נ"ג אבל המח"ב אות ד' בשם אחרונים כתב דבס' אם היה עוקץ כשר דהוי ס"ס גם משמע מדברי הב"ח דבמקום שאין הריאה נחבאת שם אין לחוש אפילו בעוף וכמ"ש בשם הרדב"ז וכ"כ הרד"ק הביאו השיו"ב דלא כמ"ש הבה"י ע"ש והכנ"הג בתשו' סי' ע"ה מסיק דבעוף אף באין בו עוקץ טריפה דלא כהט"ז שמקיל בד"ז וכ"ה הפר"ח אלא שכ' כשאין עוקץ אפשר להקל בהפ"מ וכ"ה המח"ב וביש בו עוקץ נר' דדעתם להחמיר אפילו בהפ"מ אבל הש"ד כ' דהמקיל בצלע עוף שיש לו עוקץ בהפ"מ ולצורך שבת אין לגעור בו ודוקא כשאין הבשר עליו אבל כשהבשר עליו כשר ובבהמה אף שיש בו עוקץ הסכמת האחרונים להכשיר וכמ"ש המח"ב

ו' אם שבר צלע העוף כנגד הדקין דעת האחרונים להכשיר דלא חשו אלא לנקיבת הריאה דלא כהב"ח והמחמיר תע"ב ואם יש שינוי בדקין יש להחמיר המח"ב בשם מהר"י זיין

ז' אם נשבר או נתעקם העצם שקורין בי"ליק בלשון אשכנז כשר הכנ"הג אות ד' והביאו האחרוני'

ח' בנמצא צלע א' שבור בעוף וספק אם נשברו הצלעות מחיים או לאחר שחיטה ואפי' נאבדה הריאה יש לחוש בהפסד מועט ואם בדקו הריאה ונמצאת שלמה כשרה ואם יש במה לתלות טפי דלאחר שחיטה נעשה כגון שחתכוהו בכח וכיוצא כשרה הפ"ת עש"ב

ט' נשתברו צלעות הקטנות שאין בהם מוח ץ כשרה ש"ע דין ב' וכתב הש"ך דה"ה נעקרו וכ' הפרישה דאפילו נשתברו חצי הצלעות הגדולות