עיני הכהן רמד

ומור"ם בהגה כתב אין צריך לעיין בצלעות אלא מסתמא מכשירין אבל אם רואה שנצרר הדם מעבר לצלעות טריפה וכהמש"ז דאפילו בדיקה ל"מ לדידן דא"א בקיאין בבדיקה ע"ש סק"ב וג' והב"ח כתב בעל נפש יחוש לעצמו לעיין בצלעות אם רחוק כרוחב אגודל בצמצום אבל אם יותר מרוחב אגודל א"צ והש"ך העתיק דברי הב"ח וי"ש ט"ס בדבריו והט"ז הכריע דאם יש בו עוקץ צריך לעיין בצלעות וכ' הבל"י הביאו המח"ב אות כ"ב גדולי בעלי הוראה נהגו אפילו יש בו עוקץ אין חוששין לראות בצלעות ע"ש ואם נצרר הדם נראה מדברי הב"ח דאפילו רחוק הרבה טריפה וכ"כ בחגורת שמואל

ה' אם נתרפא יפה שאשי"י כהב"ח בשם מהרי"ק דכשרה אך אם שוכבים זה ע"ז אינו כשר אלא א"כ רחוק מהגוף כשיעור רוחב אגודל והש"ך הכחישו בהבנת דברי מהרי"ק וכ' שכמה גדולים הסכימו לדבריו וסיים וז"ל ומ"מ אפשר לצדד ולהקל הואיל ובלא"ה רוב הפוס' מכשירין בנשבר והפר"ח הסכים להטריף וכ"ה רוב האחרונים והמח"ב אות י"ג כ' דבע"ש וכיוצא יש להקל כשאין עוקץ ואין ניכר ריעותא בצלעות וכבוכנא באסיתא וכתב הרב לבושי שרד דכ"ג ע"ב דגם בעי' שלא נשתנה מראה הבשר ואם אירע לאחר הבישול לא מחזקי' ריעותא זו דמראה הבשר ודוקא שבר עם שבר אבל זעג"ז טריפה בכל גוונא ע"ש

ו' מי שהורה להקל אם השבירה רחוקה מהגוף כרוחב אגודל אפילו בנצרר הרם יש לו על מה לסמוך ואפילו מי שרוצה להחמיר בנצרר הדם ה"ד בלא חזר ונקשר אבל בחזר ונקשר כשר ואפילו בלא חזר ונקשר אם