עיני הכהן רלב

דנתחבה לפנינו ולהמרדכי לא בעי' והב"ח כ' דלא פליגי כלל דהרשב"א מודה דאם יש היכר בדופן דנתחבה מבחוץ כשרה כדעת המרדכי ולא הצריך הרשב"א ניקב לפנינו אלא כדי שנדע שבא מבחוץ וכ"ד רש"ל וט"ז וש"ך ומרן בש"ע בדין ב' כשהעתיק דברי הרשב"א השמיט תיבת ונתחב בלב ע"ש וכ"ה הפר"ח והתב"ש החמיר וכ' דבעי' דניקב לפנינו ונשחטה תכף ונמצא תחוב בלב ולא לבית חללו דאז דוקא יש להקל וכ"ה המח"ב

כתב הש"ך דמבואר במרדכי דאין חילוק בין קופא לבר לקופא לגו ובין קטינתא לאלימתא

ד' אם הקוץ והמחט לא ניקבו לחלל אפילו כולו טמון בבשר כגון בירך שהיא עבה כשרה אפילו צד העב של המחט כלפי פנים וכהב"ח דוקא בבהמה דדרכה להתחכך בכתלים הוא דמכשרי בצד העבה כלפי פנים אבל בעוף שאין דרכו להתחכך טריפה והביאו הש"ך והט"ז חלק עליו והקיל גם בעוף והפר"ח הסכים לדברי הב"ח וה' שבות יעקב ח"ב סי' ס"ז הכריע דבעוף בייתי באווזים ותרנגולים שדרכם להתחכך בארץ אין להחמיר והסכים לדבריו המח"ב אלא דקצת מהאחרוני' ע"ש וד"ז איתיה גם בנמצא בשדרה או בעובי בשר דצלעות אחרונים הביא דבריהם המח"ב אות ח' אם המחט קלישתא כשלנו אף בעוף שרי ובמחט עבה יש להחמיר גם בעוף גדול אנדיאני דלא כהכ"וף שהתיר בזה מטעם שיש לו כח המח"ב

ה' אווזא שנמצא תחוב בבשרה נגד חלל הגוף קנה דק זרת אורכו מונח קצת בשפוע ואין ניכר שום נקב מבחוץ ומבפנים ונשאר מכל צד עובי