עיני הכהן רה

לאורך באופן שאין חוד המחט לעובי הדופן אין לאסור אפילו מהימן ליה העכ"ום ואפילו מצא כן ישראל כיון דמונח לאורך ט"ז ועיין בטרפיות המסס וב"הכוס אות י"ד

ח' גויה רחצה בשר ואמרה שמצאה מחט תחובה בחוט פשתן והמחט היתה כחדשה וגם החוט חדש נראין הדברים ששקר ענתה מש"ז והעתיקו המח"ב

ט' הפ"ת הכריע בנדון מהר"ם לובלין הנ"ל דאם הביא העכ"ום מחט ואמר מצאתיו במקום פ' והוא אינו מטריף כשרה כהט"ז אבל אם אמר בדיבור א' שמצאו תחוב בכרס ואח"ך בשאלה שניה אמר במקום פ' והוא אינו מטריף טריפה כמהר"ם ע"ש טעמו ותמהני דהא קי"ל בתוך כדי דבור יכול לחזור ואמרי' הפה שאסר הוא הפה שהתיר כדאיתא בכתובות דכ"ב וקושית הט"ז במקומה עומדת ועוד דהיכא דאינו סותר דבריו הא' אלא פי' בעלמא יכול לחזור אפילו כ"ד כמ"ש שם התוס' ולדינא נר' עיקר היכא דאיכא רגלים לדבר אסור וכמ"ש באות ד' דכיון דמצאו עדיין עוסק בהפשט והמחט בידו הו"ל כשאר ספיקא דאורייתא דאזלי' לחומרא

י' כרס הפנימי שניקב טריפה ואין לו דבר שיסתום אותו שהרי החלב שעליו אסור לשון הר"מ ופ' מרן בש"ע בדין ב' ע"ש ולענין במקום דיבוקו בטחול אם סותם עיין בטרפיות הטחול אות י"א וי"ב ע"ש וא ואפי' בקולשיה דאין איסור החלב אלא מדרבנן אינו סותם מדרבנן ובמקום הגס אינו סותם מספיקא מהמש"ז

י"א תולעים שנמצאו בכרס כשרה דמן הפרש הם גדלים או הבהמה אכלה אותם