עיני הכהן רג

בבית הכוסות ש"ע סי' מ"ח דין ו' ועיין בטרפיות בית הכוסות ועיין אות ט"ו

ב' יש מי שרצה לומר דלדעת רש"י דבמסס אפילו ניקב מצד א' טריפה כמ"ש בטרפיות בית הכוסות דה"ה בכרס וכ' הפר"ח סקט"ו דאין זה עיקר כמ"ש הרדב"ז סי' קי"ג והחב"י סי' מ' כ' בפשי' דלדעת רש"י שוה הכרס למסס וכבר השיג עליו הע"הש אות ו' מדברי הרדב"ז הללו ע"ש

ג' כתב הרשב"א בתשו' בח"א סי' ר"ד קטן שמצא מחט תחוב בכרס יש להחמיר ולאסור על פיו אם הוא חריף לידע ולכוין בדברים אלו דכל שנמצא המחט רגלים לדבר וכעין גילוי מילתא בעלמא הוא וכההיא דאמרי' בכתובות דנאמן להעיד בגודלו מה שראה בקוטנו בדבר דגילוי מילתא בעלמא הוא ע"ש ואף דהתם אינו נאמן להעיד כשהוא קטן אלא בגודלו כמ"ש התוס' שם מ"מ היכא דאיכא מחט ודיבורו של קטן הוי רגלים לדבר טפי ומבואר דבעי' תרוויהו רגלים לדבר וקטן חריף ופסקו מרן בש"ע בסוף הסי' וז"ל קטן שמצא מחט תחוב בכרס יש להחמיר ולאסור ע"פ אם הוא חריף וכו' וכ' הט"ז דבעכ"ום בכה"ג לא מהני והפר"ח חלק עליו

ד' עכ"ום שעשה מלאכה אצל ישראל בהפשטת הבהמה ובא לישראל ומסמר בידו וא"ל מסמר זה מצאתיו תחוב בכרס ואמ"ל היהודי היכן היה תחוב והראה לו מקום שהיה תחוב וראה שהיה בענין שאינו מטריף בכך כתב מהר"מ מלובלין בתשו' סימן ס"ו דאין לסמוך ע"ד להתיר והט"ז דחה דבריו דקי"ל הפה שאסר הוא הפה שהתיר והנק"הכ והפר"ח כ' דכיון דאיכא