עיני הכהן קסו

אם נכנס הא' בחבירו עד שלא ישאר כעובי ד"ז ומרן בש"ע בדין ה' פ' כדעת הר"מ ורש"י דכשרה בכל ענין וכ"ה הפר"ח בסי' מ"א אבל מור"ם בהגה החמיר אם לא במקום הפ"מ והב"ח והט"ז כ' דטריפה אפילו במקום הפ"מ וכ"ה האחרונים וכהמח"ב אות ל' דבמקום הפ"מ מקילי' אפילו בנכנס הא' בחבירו כדעת הר"מ ורש"י ובלא הפ"מ מחמירים בכל ענין אפילו אינו נכנס בחבירו ומיהו דוקא אם היתר הוא כעין טחול דהיינו צורת טחול ר"סי מ"ד

ל"ג ב' טחולין והא' ניקב בסומכיה וניכר שהנקוב אינו עיקר הכשיר הצ"צ סי' צ"ח והרב דבר שמואל אסר בטחול אפילו מאן דשרי כה"ג בכליות והמח"ב באות ל"א הסכים להחמיר ועמ"ש בטרפיות הכוליא אות ל"ה

ל"ד טחול שנסרך בסומכיה מדברי הת"הד נר' דטריפה ומהרש"ל חלק ועיין להכנ"הג הג"הט אות ב' ועיין בטרפיות אות ט"ו ועיין בטרפיות בני מעים אות ל"ו ומשם באר'ה

ל"ה בעוף דעת הר"מ דאין נקב פוסל בטחול של עוף וכתב הרשב"א דכבר הודה זקן וכ"פ מרן בש"ע אבל מהרש"ל כ' דאין להורות כן והפר"ח כ' דטריפה ע"ש והאחרונים הסכימו דמדינא נקטינן כהר"מ וסיעתו דשרי מיהו בעל נפש יחמיר לעצמו ול"ד בטרפיות בניקב אלא ה"ה לקותא דטחול אבל בניטל כלו אין להחמיר כלל ובנחתך יש להקל לכ"ע דהוי ס"ס כמ"ש