עיני הכהן קמב

סי' נ"ט הביאו המח"ב אות י"ד ועמ"ש לקמן אות מ"ג

כ"א כבד שקשה כאבן טריפה ומרן בב"י כתב וא"י מנין לו ומור"ם בהגה כ' דטריפה והוא שלא נשתייר בה ב' הזיתים הנז' שלא נתקשו והש"ך כתב בשם סא"ר דבהפ"מ או לעת הצורך יש להקל בזה ע"ש וכן הסכים הפר"ח דלא כהב"ח אבל התב"ש אות ז' הסכים דאפילו בהפ"מ אין להקל נגד הרוקח אבל אם אינו קשה כ"כ היינו כבד דעביא שכ' בה"ג דאם לא נשתנה מראית הכבד ללובן כשרה ע"ש ועיין להש"ד אות ה' וע"ל אות ל"ח

כ"ב התליע הכבד אפילו במקום מרה ומקום חיותא כשרה מרן בש"ע ד"ד וכתב הט"ז בשם הרשב"א במ"ה דאפילו ניטלה כל הכבד ולא נשתייר רק הב' זיתים ואלו הב' זיתים התליעו כשר דהתלעה הדר בריא אבל מהרש"ל כתב דדוקא כשיש בין הכל לבד מקום הנקבים ב' זיתים הנז' וכ"ד הש"ך והפר"ח אבל התב"ש כתב להחמיר כדעת הרא"ה דדוקא אם כל הכבד קיים אבל בחסרה כל הכבד ואלו הב' זיתים מתולעים אף דאיכא ב' זיתים לבד מקום הנקוב טריפה ע"ש

כ"ג מחט שנמצאת בכבד אמרי' בגמרא אי קופא לבר טריפה ואי קופא לגו כשר ודעת רש"י ודעמיה דקופא לבר היינו צד העב שבמחט לצד חלל הבהמה דאמרי' דאתא דרך הושט ונקב א' מאיברים הפנימיים אבל קופא לגו דהיינו העב כלפי חוץ כשרה דאמרי' דרך סמפון אתי דאי דרך הושט אתי איך נכנס צד העב דרך נקב צר ודוקא במחט גס אבל במחט דק