אמונת שמואל צא

טראני ח"ג סימן צ"ט דחולק על דין זה כיון שהכתב הוא תחת ידו ולא בא ליד הקהל אומרים נמלך היה וכו' גם טענינן ליתמי שמא נשאל על נדרו דקי"ל נשאלים על הקדש ע"ש מ"מ החכם הרש"ו בסי' ק' כשכתב לו לעיין בש"ת מהרי"ק הנ"ל לא חלק עליו והסכים לדבריו ונתן סנגורין לדבריו שבתשוב' צ"ט ע"ש באופן שנשארו דברי מהרי"ק קיימים וא"כ פשוט דיפה דן כ"ת מדברי מהר"מ שבמרדכי הנ"ל דלאחר מיתה ודאי אינם צריכי' היורשים לקיים כיון שנדרו הוא לאחר מיתה ואינו כאן אין היורשים צריכים לקיים ומה שהשיג כ"ת על דברי מור"ם שבתשו' סימן מ"ח באם שאמר ליתן מיד ומת אח"כ שצריכים היורשים לקיים כמבואר להדיא בדברי תשו' הרב ב"י מטעם דאמירה לגבוה כמסירה בכל אופן המועיל להדיוט גם אני השגתי על מור"ם ז"ל בזה ולהדיא כתוב בפ' ד' וה' במלחמות ה' דבצדקה מוציאי' מיד הנודר בב"ד ע"ש ועיי' ש"ת שארית יוסף סי' ג' בסופו וק"ל וכתבתי בצד הג"ה שבתשובה שהי' מהתלמיד נכדו המדפיס ולא יצא מתחת יד קולמסו וכמ"ש כ"ת דההיא דערכין ל"מ שלא מסתייע אלא הוה תיובתא לפי מאי דקי"ל דמלוה ע"פ גובה ממשועבדים ושעבוד' דאורייתא אף לתי' התו' פ"ק דקידושין ופ' ג"פ במלוה שאינו כתובה להדיא בתורה קי"ל דמלוה ע"פ לאו דאו' אלא משום שלא תנעול דלת בפני לווין תקנו רבנן כן וזה לא שייך בצדקה ונדר מ"מ רש"ל וכמה פוסקים פוסקים להדיא דשעבודא דאוריתא וכדאי' ס"ס פ"ח בטח"מ ואין כאן מקומו בנ"ד שהוא ברור דאין היורשים צריכים לקיים נדר אביהן והאריכות בזה הוא למותר וגם השני חילוקי' האחרי' שפלפל בהן כ"ת אינם ענין לנ"ד לפלפל בהם וסמכתי על מכ"ת המבין מדעתו דלא שייך כאן כלל דין דזמנו של שטר מוכיח עליו והוא ברור

וע"ד השאלה השנייה בצוואה שנתן להבת ב' מאות ר"ט וי' עבור חגורה כו'. והוכיח כ"ת באומדנות המוכיחות שהוא כמו שפירש לנדוניית' כמו לבנותיו הנשואים כבר שלא נתן לה יותר מסך הנ"ל יפה דקדק כ"ת ומאחר שכן כוונתו ואמר וואש ווערט מעהר זיין זאלין זיא מחלק זיין כפי סדר עולם עכ"ל נראה פשוט דאין להבת הפנוי' חלק חצי זכר דכן הוא סדר עולם מי שיש לו חוב עליו משלמים לו ולמי שלא שיעבד עצמו בשום חוב אי' נותנים לו וכאן לא נמצא שיעבוד ולא שום משמעות שיתנו להפנויה חלק ח"ז אם כן במה תוציא מהיתומים ירושה דאורייתא ועיין בש"ת שארית יוסף סימן ב' בדין זה שאפי' חייב עצמו בתנאי אין היורשים מחויבים ליתן להבת ח"ז כיון שקנין אתן סוא ולא זיכה לה כלל מעות ע"ש וק"ו בנ"ד שלא גילה דעתו כלל בשום לשון נגד הבת גם ראיה ברורה ממ"ש מור"ם סי' רמ"ז בהג"ה שהעתיק מכ"ת והוא פשוט לפי ענ"ד. והנלע"ד כתבתי הטרוד אהרן שמואל בלא"א כהר"ר ישראל ז"ל קאיידנבר מווילנא: