אמונת שמואל ז

שאלה א אשה בערך כ"ח שנים שהיתה קצת חולנית בר מינן מאיזה שנים ויש לה וסת קבוע כשאר כל הנשים ומקרוב נתקלקל וראתה ג' פעמים בכל פעם בביאה ראשונה שאחר טבילתה של ווסתה כגון שקינחה עצמה בעד מיד אחר תשמיש ומצאה עליו דם אבל בין וסת לוסת כשטבלה אחר מציאות הדם של התשמיש ראשון ושני שמשה כמה לילות ולא ראתה דם כי אם אחר טבילות ווסת הקבועה כשטבלה ושמשה ומצאה דם בכל פעם בביאה ראשונה ושאלה להרופאי' ואין מושיע לה ולא הועילו לה כל הרפואות כי אם פעם אחד שאחר וסתה טבלה ושמשה ולא ראתה עד כשחזרה וראתה בוסת שאחריו וטבלה ושמשה ומצאה בביאה ראשונה ואיגלאי מילתא שחוזרת לקלקולה ועתה ילמדנו רבינו כדת מה לעשות זהו תורף השאלה ששאל אותי החכם השלם מהר"ר מאיר משטיינבך

תשובה גרסינן בפרק בתרא דנדה דף ס"ו וז"ל תנו רבנן הרואה דם מחמת תשמיש וכו' לא נמצא דם על ראשו בידוע שמן הצדדים הוא בא ואם יש לה וסת תולה בוסתה ואם יש לה מכה וכו' ופרש"י ואם יש לה וסת לקלקול זה שאינה רואית כל שעה מחמת תשמיש אלא לפרקים תולה בוסתה ומשמשת בלא בדיקה בין וסת לוסת עכ"ל. והנה אף שהרמב"ם והטור בסי' קפ"ז פי' בענין אחר כבר כתב ב"י שם דלדינא איתא שני הפירושים דאפשר דלא פליגי עיין שם וכך פסק בש"ע סי' קפ"ז סעיף ד' כפירוש הרמב"ם ובסעיף י"א פסק כרש"י ז"ל והוא מתשובות הרשב"א ז"ל סי' תתל"ה וז"ל שם אם שמשה כל החודש ולא ראתה בו מחמת תשמיש אלא יום י' ויום ך' ויום שלשים הרי קבעה לה וסת מיום ליום תולה בוסתה שלא לשמש בוסתה בחודש השני ביום י' ובך' ובל' ומשמשת בלא בדיקה בין וסת לוסת והא דאסרינן לה אגברא הני מילי כשראתה ג"פ רצופים כגון דכל זימנא ראתה וכו' עכ"ל והנה לכאור' האשה הזאת בנדון דידן קבעה וסת לקלקולה לראות בכל פעם בביאה ראשונה בליל טבילתה שאחר הווסת קבוע ואיתחזקה כבר ג' פעמים א"כ היא אסורה תו לשמש אחר וסת דהא בוודאי תראה מחמת תשמיש כיון דהוחזק כבר ג' פעמים לראות בזה הענין והיאך תשמש תו עד שתבדוק עצמה בשפופרת ובראשה