אם למקרא, ויקרא כו

ואבן משכית. ראיתי להרמבמ"ן (ויקרא כ"ב) שפי' אבן משכית, אבן שהיו מחוקקים עליה היירוגליפישי (כתיבת כהני מצרים) ע"כ. ולא כן דעתי, שא"כ, מה זה שאמר להשתחוות עליה , ולא היה דרך המצריים להשתחוות לאבני ירוגליפישי — ועוד שא"כ היל"ל להשתחוות אליה. ויתכן שהיא כמו מצבה, כמו ויקח יעקב אבן וירימה מצבה, וקראה אבן משכית, כי האבנים הנעבדים היו נתונים תוך נרתק של כסף או זהב כמו תפוחי זהב במשכיות כסף, וכן האבן של מקדש הקאבא לישמעאלים, ובזה ידוייק אומרו להשתחוות עליה , כי כפי הרוב האבנים האלה היו נתונים למטה מהאדם, והעובד כורע ומשתחוה עליה לנשקה, ובפ' מסעי (במדבר ל"ג נ"ב) והורשתי את כל יושבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל משכיותם .

ואם תלכו עמי קרי. לדעתי הנכון כי"א שזכר ראב"ע שטעמו כמו שאמרו הפלשתים כי לא ידו נגעה בנו מקרה הוא — ע"כ, ותפיסתו של הרב נה"ו אינה תפיסה, שהוא כתב, כי אם כן מה טעם והלכתי אף אני עמכם בקרי, ולדעתי הוא מבואר כי תחת שיחסו הכל אל המקרה ולא להשגחת ה', תסור מהם השגחתו ויעזבם אל מקרי העולם כטעם אומרו ואנכי הסתר אסתיר פני מהם וגו' הרי שתאר העונש בהסתרת פנים כלומר בסור ההשגחה והעזיבה אל הקרי, וכן על כי אין אלהי בקרבי, ולהפך עיני ה' אלהיך בה וגו' וכן והתהלכתי בתוככם — ואם יש קצת דוחק במליצת והלכתי עמכם בקרי, הטעם הוא שכן מדרך הסופרים לדחוק הלשון כדי להשוותו אל מה שקדם, זה לעמת זה, על יש' נאמר ואם תלכו עמי קרי, ותחת שיאמר ועזבתי אתכם או והסתרתי פני מכם, כתב אף אני אלך עמם בקרי זה כנגד זה, ומדה כנגד מדה.

וזכרתי להם ברית ראשונים. ברית שכרת עם יוצאי מצרים שהם ראשונים אצל בניהם אחריהם — והם הם דורו של משה כמו שנאמר זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו' ועל יוצאי מצרים ידבר והרב נה"ו נדחק והאריך ללא צורך.