אלה המצות נג

באיכותה. והיא תחכמנו. במאמר אליהו אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם. ולא יחסר כל בה. אפי' מהדברים הנאותים. להדריך אל שלמות קבוץ המדיני. בכל עת וזמן ומצאת כי תדרשנו

וכגון דא אם המוסר לא יועיל ללץ יועיל לחכם ודי לי בא' מעיר שיאמר עליו. כי הוא זה. ואסף איש טהור עינים ובר לבב. את הפרט ואת העוללות. אשר ימצאו תוך כתיבת ידי. ואכל וחי לעולם. כי אליו לבדו יתייחס הדיבור. והמלאכה ועל שמה תהיה נקראת. כי אליו פי קראתי. וחלקי ממנו בפי שאלתי. הוא יזכה בי. ואני אזכה בו כי יש שכר שוכר ומשכיר לפעולתינו. ויהי נועם ה' אלהינו ומעשה ידינו הוא יכוננהו עליון וגואלינו חזק. יחזק במעוז תורתינו. ויזכנו לעשות רצונו כרצונו. בשוב ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו. ויחזיר עטרת התורה ליושנה ויצא חוטר מגזע ישי וגו' לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי. כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים

ולי אני עבדו בן אמתו אשר עד כה עזרני. יגמור בעדי לטובה להחיות נפשי. אף רוחי בקרבי. עוד שנים רבות טובות ונעימות כימות עניתני. ויזכני להשיב פקדונו אל מקום אשר ממנו חוצב. הורתי ולדתי בקדושה. שם שם יהיו שפתותי ששונים. ודובבים שפתי ישנים. יהיו שושנים לברכה בקרב הארץ. ארץ חפץ אשר עיני ה' אלהיך בה, מרשית ולו כל ראשית השנה. מי ששנה זו. שנה זו היא דרכה של תורה. תחלתה יסורין. וסופה שלוה. ובה נזכה ונחיה ונירש טובה וברכה לחיי העוה"ב אכי"ר

כה עתרת העבד לכל לומדי תורה לשמה. וליודעי דת ודין הוא משרת משה זעירא דירושלם ת"ו חאג"יז נר"ו מתגורר בארץ לא לו ביום החדש הראשון באחד לחדש

שנת אנכי של"מי אמו"ני ישראל לפ"ק