אלה המצות רצז

גדול מזה לעלות על במותי עב שכל שוטה רשע וגם רוח מכנה עצמו בשם משיח מה שבלב מלכים אין חקר. וזה הדומים לו ודאי שלא נכנסו בגדר אותם המשכילים שדבר עליהם הכתוב ומן המשכילים ישכילו לצרוף בהם וגו' שפרש"י ז"ל יכשלו בחשבון הקצים שיתנו לב לצרפן וללבנם לדעת אותם ויטעו בהם. ואינם אלא מאותו סוג שצותה תורה. לא תשמע אל דברי הנביא ההוא וגו'. לא תאבה לו. ולא תשמע אליו ולא תחוס עינך עליו. ולא תחמול. ולא תכסה עליו. ודרשינן סמוכים לעד לעולם. ליתן חת של זה בזה ומכאן שאין טוענין למסית. ואין לנו מסית ומדיח ורודף את ישראל כמתהלך אחר גדולות ונפלאות כאלו שנעלמות הם מעיני כל חי. וברוך ה' אלהי ישראל אשר לא עזב חסדו ואמתו וקיים לנו הבטחתו ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים וגו' להפר בריתי אתם בימי רומיים שהעמדתי להם של בית רבי וחכמי הדורות האמיתיים שהעמיד ומעמיד לנו בכל דור ודור כדי להקים ולקיים דגל התורה בתורה לכונן אותה ולסעדה. כמו שתל"י אנן יתמי דיתמי עינינו המה הרואות. והיו למאורות רבני גאוני העיר המהוללה אזמיר יע"א שריה וכהניה שנתוועדו ונתעוררו באמצעות מורינו הרב המופלא ראשון לציון גאון ישראל והדרו כמוהרר"א יצחק נר"ו לחקור ולדרוש בכתיבות חדשות אלו וכאשר מצאו ארס של נחש הקדמוני מובלע באברי כתיבותיו של קרדוזו הנזכר כדי לבער מחשבת דעתו הנכזב כי היכי דלא לגררו עלמא אבתריה. דנו אותן לשריפת אש כשריפת גוף ונפש המייסדם המולידם וגזרו בתוקף גזרת נח"ש דרבנן לבל יזכרו ולא יפקדו ולא יעלה על לב אדם מישראל להדפיס' והודיעו ברבים שמצוה לבערם כי חרם הם ומובטח אני בכל המקום אשר דבר המלך מלכו של עולם יגיע לאזנם את המעשה הזה אשר נעשה בב"ד מומחה ומפורסם כל רבני וגאוני הקהלות ופרנסי ומנהיגי ישראל יאמרו יישר ויישר חילם לאורייתא ויגדרו את הפרצה הזאת גם הם ומהם יראו וכן יעשו ויוסיפו לעשות בזירוז אחר זירוז לבערם מן העולם. ולית דין צריך בשש שיהיו עיניהם פקוחות לעכב דבר הדפסה כזו. וכאשר מרוב הענוה שברבני וגאוני אזמיר ה"י כתבו אלי וזרזוני להיות עושה גם אני את שלי בכל אשר תשיג ידי יד כהה. אמרתי אל לבי דמצוה לשמוע לדברי חכמים. ומצוה שבאה לידי לא אחמיצנה. ושליחותייהו