אלה המצות רב

הצילני מדמים אלהים אלהי תשועתי תרנן לשוני צדקתך ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך ויערב עליו שיחי אנכי אשמח בה' אגילה באלהי ישעי ישמיעני אלהי

תלד (עשה קפד) להתחבר ולהתיחד ולהתמיד עם חכמי התורה האמיתיים שנא' ובו תדבק. (כי הם קיום הדת ויסוד חזק לתשועת הנפשות וכמו שהמלכים ובניהם לעולם מחזיקים הרופא מומחה בחברתם כדי שיודיע להם מה לאכול מהמאכלים הטובים לבריאות ולהתרחק מזולת' ויראו בחכמת הרגשת הדפק גדר בריאותם כיצד הוא. וכל אשר יאמר להם יאמינוהו ויעשו התרופה ההיא או ההרחקה שיאמר בנתינת טעם לדבריו. ולפעמים מבלי שיודיע להם טעם הדבר. לפעמים מכח שלא מצא הטעם בספרי הרפואות. ולפעמים מכח שאינו רוצה לומר להם טעם ולפי הזמן המעותד לפניו יתנהג. והם עם תוקף מלכותם לא יכריחו לרופא על נתינת הטעם. ולא ימאנו מלעשות הדבר ההוא אלא ישמרו לעשות ככל אשר יצוה. כך ישראל בני מלכים צריכין להדבק תמיד עם רופאי הנפש שהם החכמים האמיתים כדי שהם ילמדו אותנו אופני העבודה ומצותיה ויודיעו לנו האמיתות שקבלו בה ונאמין אותו האמיתות היוצא מפיהם ומפי כתבם ומתוך כך נכיר את מי שאמר והיה העולם שלא לחנם אמרו ז"ל והוי מתאבק בעפר רגליהם. ואמרו באבות דרבי נתן ד"ה כל המדבק בעושי מצוה. אע"פ שלא עשה כמעשיהם. הרי זה מקבל שכר. כיוצא בהם עי"ש

ועל טוב יזכר שמם של אחינו אנשי פולין וטורקיא ה"י שמקיימים החיוב שנכלל בזה המאמר להתחתן בניהם ובנותיהם עם ת"ח ומהנים אותן מנכסיהם שע"י כך מקיימים מצוה זו שהוכפלה ולדבקה בו כי מכח קורבה זו קובעים בלבם אהבת הי"ת ולומדים סדר העבודה ומחלקים ביניהם לעה"ב חלק כחלק שחלק משה רבינו ע"ה בקדימת זבולון ליששכר לפי שזבולון לחוף ימים יושב ויוצא לפרקמטיא בספינו' ומשתכר ונותן לתוך פיו של יששכר היושב ועוסק בתור' נמצא שתורתו של יששכר ע"י זבולון היתה. ואשריהם ליחידי סגולה שבישראל שמקיימים מצוה זו בכללותיה ופרטותיה ובפרט בדורות הללו כי התור' בעונותינו אזלה ומתדלדלה (מחסרון מי שיחזיק ביד לומדיה באופני' שצותה תורה) כי הנה שכרם אתם גדול ומפורסם כמ"ש עץ חיים היא למחזיקים בה וגמירי גדול המעשה יותר מן העושה וברוך אומר