אלה המצות קלא

בעודה תחתיו מיתתן בחנק)

רג (ל"ת קיב) שלא לגלות ערות אשה ובתה שנאמר ערות אשה ובתה לא תגלה וגו' (ולא אסר הכתוב אלא על ידי נשואי הראשונה אז חייב על ביאת השניה ולפיכך כתוב לא תקח לשון קיחה דבכל מקום הוא לשון נישואין ואז יתחייב הוא והשניה כשבא עליה בחיי הראשונה כאמור שריפה כמבואר במצות רס"א)

רד (ל"ת קיג) שלא לגלות ערות אשה ובת בנה על ידי נשואי הראשונה כנזכר במצו' הקודמת שאמר את בת בנה. לא תקח וגו'. שריפה

רה (ל"ת קיד) שלא לגלות ערות אשה ובת בתה על ידי נשואי הראשונה שנאמר ואת בת בתה לא תקח לגלות ערותה שארה הנה ומה היא. שריפה

רו (ל"ת קטו) שלא יקח אדם אחות אשתו כל זמן שאשתו בחיים ואפילו שגרש את אשתו אחותה אסורה עליו בכל ענין עד שתמות אשתו זו שנתקדשה לו ראשונה שנאמר ואשה אל אחותה לא תקח. לצרור. לגלות ערותה. עליה. בחייה. כרת

רז (ל"ת קיו) שלא לבוא על האשה נדה ולא יקרב אליה בשום צד קירוב ונגיעה שנאמר ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב: (עמש"ל מצוה קפ"א

) רח (ל"ח קיז) שלא למסור אחר או שנים מבניו כדי להעבירם באש כדרך עבודת המולך שנאמר ומזרעך לא תתן להעביר למולך וכתיב בפרש' שופטים לא ימצא מעביר בנו ובתו באש. ארז"ל אחד זרע כשר. ואחד זרע פסול. אחד זכרים. ואחד נקבות. מקצת זרעו ולא כל זרעו. ומעשה זה ג"כ הוא אחד ממיני ע"ז. וכתב האלקי מוהרדב"ז ז"ל יש לשאול למה נתייחד המולך במצוה בפני עצמה. וי"ל לפי שהיו אדוקים בה הרבה בזמן שנתנה התורה. והנכון אצלי שנתחדש בו דבר. והוא שאם עבד עבודה זו לאחת מכל שאר ע"ז. שאע"פ שאין עבודתה בכך. ואינה אחת מעבודת המקדש. חייב מיתה. והראיה שאמר הכתוב לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש ולא הזכיר שום מולך. משמע דבכל ע"ז חייב. והמולך יצא להקיש אליו כל שאר ע"ז. וענין העבודה