אלה המצות קכט

קפה (עשה צ) שיעשה הכהן גדול כל עבודת יום הכפורים על סדר הכתוב שנאמר בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעולה וגו'. ולפי שאמרו כל מעשה יום הכפורים האמור על הסדר אם הקדים מעשה לחברו לא עשה כלום ראוי להיות כלל זה נמנה למצוה שש אחת ודעהו

קפו (ל"ת צו) שלא להקריב קדשים בחוץ שנאמר ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לה' וגו'. (וזה נקרא שחוטי חוץ)

קפז (עשה צא) לכסות את דם חיה ועוף אחר שחיטתן שנאמר כי יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר

קפח (ל"ת צז) שלא נתעדן ונתקרב לאחת מן העריות בשום מין קירוב כחיבוק ונשוק וכדומה לעידונים אלו שנאמר איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני ה': (עמש"ל מקפ"א)

קפט (ל"ת צח) שלא לגלות ערות האב שנאמר ערות אביך לא תגלה. (תוספת האזהרה על משכב זכור לחיובו שתי חטאות כששגג בשכיבתו) וסקילה על זדונו

קצ (ל"ת צט) שלא לגלות ערות האם שנאמר וערות אמך לא תגלה. אמך היא לא תגלה ערותה. סקילה

קצא (ל"ת ק) שלא לגלות ערות אשת האם לעולם שנאמר ערות אשת אביך לא תגלה. כרת

קצב (ל"ת קא) שלא לגלות ערות אחותו מאביו או מאמו או שתהא מאנוסת אביו או שתהא אחותו מאמו מן הזנות בכל ענין שתהיה נאסרה עליו שנאמר ערות אחותך בת אביך. או בת אמך. מולדת בית. או מולדת חוץ. לא תגלה ערותן. כרת במזיד וחטאת קבועה בשוגג

קצג (ל"ת קב) שלא לגלות ערות בת הבן שנאמר ערות בת בנך. לא תגלה. שריפה

קצד (ל"ת קג) שלא לגלות ערות בת הכת שנאמר או בת בתך לא תגלה ערותן כי ערותך הנה. שריפה: