אלה המצות קח

וישראל המקבלים דתי אל אמת ראוי היה לצוות להם שיהיה להם בית מיוחד ולעשות כלים נאים לתשמיש הבית ההוא כגון מזבח ומנורה שולחן מזבח הזהב. וצוה שלא יבנה המזבח אבני גזית. לפי שאין ראוי להניף עליה חרב שהיא מפעולות הרציחה. שהיא הפך הקרבנות. ושלא יעלה במעלות עליו. לכבוד גדולת המקום. פן תגלה הערוה כמ"ש לעיל במצוה מ"א. וכתיב ולא יראה שך פרות דבר ושב מאחריך. ובבנין הבית נאמר כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו. ובמשכן לא היה ברזל כלל. אבל במקדש היו חוצבים ומתקנים בחוץ. ומכניסים בפנים והיה הכל בנוי מאבני גזית עשויות בדקדוק גדול ומדה ידועה. כמו שנראה לעין כל בשארית הפליטה מכותל מערבי הנזכר ומקום ישיבת הסנהדרין נקרא לשכת הגזית לרמוז שהיו מדקדקין בדין וחותכין אותו מכוון אל האמת ואין מרחמין בדין. אבל המזבח אע"פ שאין עיקר האיסור גזית אלא ע"י הנפת הברזל מהטעם האמור. והי' באמת מותר להם מן התורה לעשותם גזית בכלי כסף או בשמיר. עכ"ז היה עשוי מחלוקי אבנים אבנים שלמות שלא תהיינה פגומות כדי שתחגור בה הצפורן. להורות כי הקב"ה חפץ בטובתן של ישראל ואינו מדקדק עמהם לרוב חטאם. כי בנין הגזית הוא המורה דקדוק והקפדה בשיווי. וכבר ידעת כי מקום המזבח הוא המקום שממנו צבר עפרו של אדם הראשון ובו הקריב קרבן הוא ונח ואברהם ויצחק ויעקב ודוד ושלמה. ולכן כל פרטי בנין ביהמ"ק והפעולות הנפעלות בתוכו יש להם ג"כ סוד כמוס ליראיו. ורומזים לדברים עליונים רוחניים כי לא לחנם ארז"ל בית המקדש של מטה מכוון כנגד ביהמ"ק של מעלה ויעקב אבינו אמר וזה שער השמים. וה' אמר כי ביתי בית תפלה

צו (ל"ת נח) שלא יצאו בדי הארון בשאת אותו שנאמר בטבעות הארן יהיו הבדים לא יסורו ממנו

צז (עשה לט) להסדיר הכהנים לחם הפנים ולבונה זכה לפני ה' בכל שבת שנא' ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד. (כ"ז הראב"ד משיג)

תצוה

יש בה שבעה מצות ד' עשין ושלשה לאוין

צח (עשה מ) לערוך הכהנים נרות המנורה לפני ה'