איתן האזרחי ס

שינוי השם כמו מברוס' קושט' או איפכ' דהוי שינוי אבל הא לא מקרי שינוי וכמו כן זאפירה ושאפיריה שב"א שאינם מכירין בל' יון למי שקורין אפירה קורין שאפירה בחשבם דהיינו הך ולא לשנוי שמא קמבעי'. והוי כמו עלגים שבמקום קרבן קורין קונח קונם קונס לאו שינוי מקרי בדעבד ואדרבא אי דמסתפינ' למימר דכולי עלמ' קראו לה קארא אסאר ודוקא היודעים בהם והסופרים כותבין קארא חיצאר אי הוה כן אמינא דטוב לכתוב יותר קארא איסאר מלכתוב קארא חצאר: וראיה לזה ממה דכתב מהרי"ק בההוא שורש דלעיל וז"ל וא"ל שיכתוב לה שם המיוחד לה בלשון לטין האמתי אלא יש לכתוב שם המפורש בלשון עברי בן עברי דפירשם הע"א דלא מעלה ולא מוריד ושכדומה לזה כתב מהרא"י בכתביו ואין לכתוב בל' גלחיש שכותבין בסוף העיר בג' ובעברי כותבין בק' שכותבין בק' ולא בג' הרי בבירור שבשמות אין אנו הולכין אחר מעלות השמות אם לשון גפתית או יוונית אלא אחר פירסום שמפרסמין כל עם הקהל העבריים ושמורגל בפיהם וכיון שהמורגל בפי שאינו יודע יוונית קוראים שפירא וקוראים קארא אסאר אף על פי שמהלשון שמות הללו האמיתים קוראין זפירא בלשון יון וקארא חצאר בלשון תרגום כיון שפי' העברים לקרוא שפיר' וקארא אסאר לכתחלה הכי כתבינן ואחד מני אלף קראו לה זפירא וקארא חצאר עכ"ל, והנה מכל זה נראה דדוקא כשידעינין בודאי דכל העברים קוראים כך בודאי דאז אף על פי שיש שינוי לשון בלשון מכל מקום הולכין אחר לשון העברי' אך אם נסתפק גם כן בלשון העברים איך שקוראי' אותו את זה לית דין צריך בשש וחשש שיש ליתן ב' גיטין

והעלתי את כל התשובה לפניך למען דעת שלא יקשה על גופא דעובד' מנדון דידן לדעת המדקדקים אשר כתבו דכל האותיות שהם ממוצא אחד מתחלפים זה בזה וכן אותיות יה"וא, כמ"ש מו' שמואל ארקוולי בספר ערוגות הבושם דף ה' ע"א כמו שמצינו בזסשר"ץ מעול וחומץ במקום וחומס כו' י"ל גם כן דאין לדקדק בזה כיון שהנ"ד האות צ' ואות ש' הם ממוצא אחד ומתחלפים לכתוב בספר כמו שירצה שהרי הם מתחלפים דזה בודאי אינו כמו שמבואר בתשובה ה"ל דהרי מתחלפים גם כן הז' בש' שהם ג"כ ממוצא אחד ואפילו הכי הוי שינוי השם בשם זפרי' ושפריא וגם חצאר אסאר אף שהם ממוצא אחד אחע"ה. וה"ט דלכתחלה כותבין דוקא שם היותר ברור כמ"ש בתה"ד סי' רל"ב על שם מיכל יכוד יוכל בכף ולא בח' אף על גב דאם היו כותבין בח' היתה נקר' להם התיבה כהלכתה במרוצה יותר מכ"ף לפי שצריכין להיות הכ"ף רפויה ולא דגושה ובח' אין חילוק וכתב דמה"ט כל תיבות שהם בלשון אשכנז דצריך ט' או ת' כותבין ט' משום דבת' איכא למימר רפויה היא ותשתנה קריאתו כו' והביאו הרמ"א בסימן קכ"ט סל"א בהג"ה ע"ש וא"כ ה"נ אינו דומה קריאת הצ' כקריאת הש' לכן נראה לי שיש לתת לכתחלה שני גיטין כיון דלא יש הכרעה לענ"ד.. וכל זה כתבתי אם יסכימו עמי בעלי הוראה. כל זה העליתי לחוץ ביום הששי פר' וזאת חקת התורה בשעה טובה לפ"ק כ"ד אביך אוהבך בלב ונפש בברית אברהם כ"ץ

סימן כט תשובת הגאון המרומם כמוה' יהושיע ר"מ ואב"ד יצ"ו אשר הוברר להיות ר"מ ואב"ד דק"ק פרעמיסלא יצ"ו

שלום לכבוד החכם הכולל אין גומרין עליו את ההלל הרב וכו' מו' אברהם כ"ץ נ"י כאור שבעת הימים וכו' כתבו של מכ"ת הנחמדה מכתם ומפז אפודה הגיעני מה שרצה מעלתך להעמיד על דעת בענין שאלה שנשאלה לפניו מעם חכם בן ישמח אב יניק וחכי' האלוף בנך יצ"ו בענין אשה א' נקראת בשמה ציזא בפי כל מילדותה כשקראו שמה בעריסה ואמה אומרת שנקראת על שם אשה אחת היתה נקראת ציזנא. ועתה נסתפקת איך לכתוב ציז' או ציזנא. ועוד נסתפקו כי רוב' דעלמ' קורין אותה ציזא ומעוט' קורין אותה טשיז' איך לכתוב ומכ"ת השיב בחכמתו ובקיאותו על השאלה הראשונה לכתוב ציזא דמתקרי ציזנא ועל השאלה שניה לכתוב ב' גיטין ואענה חלקי אף אני כי לענ"ד שתי השאלות אין צריך לפנים ואולי בתוך דברי אשיג ג"כ מה שקשה לי על דברי כ"ת כי מצד השאלה הראשונה פשיט' דמגרשין בשם ציזא לבד הואיל וזהו שמה מילדותה וכן קראו לה בעריסה א"כ ממ"נ אם שם אחר הוא א"כ עוקרת שם הראשון לגמרי ופשיטא דאין לך אלא שם שהוחזק עצמה לפני' כמ"ש הב"י בסי' קס"ט במי שנשתנה שמה בחליה והיו קורין אותה מרים ואמה העידה שעד שתי שנים היתה נקראת לאה והשיב דאפילו לכתחילה יש לכתוב שם השינוי לבד ע"כ ולמד מזה הב"י דאפילו איפכא דאפילו. נקראת תדיר בשם הראשון אין כותבין שם השינוי ואע"ג דהוא עיקר ע"כ ק"ו בנ"ד דמעולם לא חל עליה כלל שם ציזנא דאינו כותבין דאיך יכתוב דמתקרי ציזנא והיא לא נקראת כן כלל ואם ניכתוב איפכא. ציזנא דמתקרי ציזא גם זה אינו דאיך נכתוב אנת אנתתי ציזנא ואין זה שמה תדע שהרי כתב הב"י. דאם קורין אותה בשם הראשון תדיר אין כותבין שם השני כלל ואפילו לטפל. דאיך נכתוב דמתקרי ואין קורין אותה כלל עכ"ל. משמע דכ"ש לעיקר אין כותבין ואף על גב דמתקרי קאי על הטפל ואפילו הכי לא כתבינן ואיך יכתוב שם העיקר והוא שקר ואם כן פשוט דאין כותבין אותו ואם נאמר דציזא הוא קיצור השם ושם הראשון לא נעקר ואם כן היה אפשר לכתוב ציזנא דמתקרי ציזא לא כמ"ש מכ"ת ציזא דמתקרי ציזנא דז"א דהא מסתפק ליה דשמא ציזנא הוא עיקר השם יען כי נקראת על שם האשה שהיתה נקראת כך וציזא הוא קיצור השם דאין לספק איפכא דציזא הוא עיקר וציזנא הוא כינוי באריכות השם דזה אינו דאם ציזא הוא עיקר השם אחר שקראוה כך אם כן ציזנא אין להזכיר כלל שהרי אין זה שמה ולא נקראת כך בכינוי ומאי טיבו בכאן אלא שמע מניה זהו הספק דשמא עיקר שמה הוא ע"ש האשה, וזה שמה אשר ניתנה לה אלא שקיצרה שמה ציזא כמו בשינוי שם חולה אף על פי שקורין אותה רוב פעמים בשם הראשון אם לפעמים קורין אותה גם בשם השני הוה זה השם עיקר כיוון דנתנו לה שם זה הכי נמי כיון דלכתחלה נתנה לה שם זה על שם ציזאני זה שמה עיקר והשם ציזא טפל שקראוה כך לקצר או לאהבה כנהוג כמו יצחק חקן שקורין אותו לעולם חקן אפ"ה הוי יצחק עיקר דזה שמו אשר נתנו לו. והתימ' על מכ"ת איך לכתוב דמתקרי ציזאני דזהו אינו אמת דלא קראוה מעולם כך וכ"ת א"כ הוי ציזא קיצור השם וא"צ כלל דז"א דכתבינן הכי שמא שם אחר הוא לגמרי כמ"ש מכ"ת בעצמו וא"כ כל האריכות דמכ"ת מה שהשיב בס"ג דהרב הגדול מהר"של ז"ל הוא שלא לצורך דאין כאן אריכות השם כ"א קיצור השם

נחזור לענינינו דנכתוב ציזאני מ"מ לא יצאנו ידי חובותינו דאם חיישינן שמא שם אחר הוא אינו כותבו עם שם העיקר כלל אפי' לטפל כמ"ש הב"י בשם הקונטרסים דאם שם השינוי אין קורין אותו כלל אין כותבין עם שם הראשון אפי' לטפל ולכן הוצרך להר"פ ב' גיטין לחוש לשם שני א"כ ה"נ אין לכתבו כלל כיון שאין קורין אותו כלל בזה השם כמ"ש לעיל כ' הב"י גבי חיים ביבנט דאם אין קורין אותו כלל חיים דאין לכותבו כלל ואם כתב גם שם חיים משמע מתוך הקונטרסים דאינה מגורשת וזה תשובה גדולה על מכ"ת ובנדון ספק שני שמות נכתוב דמתקרי' ודוחק לומר דשא"ה דעולה לס"ת וגם חתם בשם ביבנט וזה מקרי עקירה לגמרי יותר ממה שכל העולם קורין אותו כך דז"א שהרי ראיות הב"י הכל הוא מרבקה ונשתנה שמה לחנה ושם אין כאן לא עליות לס"ת ולא חחימ' דהא אשה היא כמ"ש הב"י לפני זה לתרץ עובד' דהר"פ עם הקונטרסים וכ"כ הב"י למטה במי שנשתנה שמו והוקבע לו שם שני ונשתקע הראשון לגמרי דאין לכתוב ב' שמות והבי' ראיה מחנה ורבקה אבל יותר נראה ליתן שני גיטין א' בציזאני וא' בציז' כעובד' דהר"פ אבל ברור