איתן האזרחי נח

קרן ואף שאין אנו יודעים שבא לידו והיה לו ידיעה שנגנב מ"מ מאחר דהשת' נמצא בידו איתרע חזקתו מאחר שהעלים כמבואר מן המעשה דפ"ק דב"מ ההוא רעיא דכל יומא נתנו ליה חיות' מוכח שם מאחר שעתה נמצאו בידו אף שלא ידעינן איך באו לידו נפסל ונחשד הנה גם בזה כתב הרמב"ם אם השליח פסול דאורייתא נפסל הגט אך הרא"ש ורבים חולקים עליו כמ"ש הטור סי' קמ"א וב"י שם וגם על ההרשאה רבים מכשירין בלא הרשאה והשליח נאמן והאחרונים מהרא"י ומהר"יו ומהר"י ווייל נתחבטו בהרשאה אם נמצא בה פסול אין להקל בה ע"כ צ"ע מכל הני מילי יש לדחות השליח ולפוסלו. אך רבים אומרים שהוא שעת הדחק כי כמעט א"א להשתדל מן המגרש גט אחר כי האיש ההוא רע מעללים ובקושי שע"י כמה כפיות ונגישות וממון שנתנו לו שנתן גט זה לאשה עניה עגונה צועקת במר נפשה: והנה עד הנה הרחקתי עצמי מלתת גט זה אך מאחר שרבים ושלימים אומרים שהוא שעת הדחק אמרתי ראוי לסמוך על הגט במלת תיצבייין על הרא"ש וכן ג"כ מאחר שרבים חולקים על הרמב"ם במה שכתב שאם נפסל השליח מן התורה הגט פסול: ונוכל לסמוך על הרא"ש וסייעתו שכתבו מאחר שנתקיים הגט ע"י עדי הרשאה א"צ לשליח אף שיש מי שחולק אם קיום ההרשאה מועיל לקיום הגט מ"מ מאחר שלא נתברר בודאי שהשליח פסול דאוריית' בשעת הדחק נוכל לסמוך על המתירין ועל הרא"ש וסייעתו דפליגי על הרמב"ם: גם מחמת פסול ההרשאה גם כן נסמוך על אותן שמתירין בלי הרשאה מאחר שהגט יוצא מתחת ידו והרשאה אינו אלא מנהג כמבואר בסי' קמ"ח אף שנראה דוחק לסמוך בכל הני פקפוקים מ"מ נראה לי להתיר כי הרבה חשו חז"ל משום תקנות עגונות בת ישראל ואף שהגאון דח"ל שדא בי' נרגא ואמר שיש בגט שערורית כי כל שם שננא נקר' לס"ת בשם שלום ואומר שפסול לגמרי מ"מ אחזוקי ריעות' לא מחזקינן מאחר שמצינו שם שכנ' בגמ' דסוטה שכנא אחי הלל וכן כתבו התוס' פ"ק דשבת על שם שבנ' דגרסינן שכנ' דשם שבנ' היה רשע ולא מסקינן בשמי' וכ"כ בריש שני דייני גזירות ובכן אהו' יעיין כ"ת בזה כי השליח והאשה תמיד הם עומדין לפני ולא יתנו לי מנוחה ויכתוב מעלתך דעתו הרמה גם בגט שנכתב בחד מתקרי שפסל כ"ת אף שמצ' כתוב כך בס"ג יש אתי חמשה ס"ג ולא ראי זה כראי זה ומחולקים תמיד הם בשמות כאשר המה כתובים ונמצא פעם שני פעמים דמתקרי ופעם חד מתקרי: הנה שהרמ"י פי' דבריו וכן רמ"א אין ראוי לפסלו ומאחר שהתה"ד בתשו' ובפסקיו מסיק אף אם לא נכתב דמתקרי בשום פעם כשר ואין לחוש כלל וכלל א"כ מן הדין אין ראוי לפסול הגט ותורה היא וללמוד אני צריך אף שבטלתי דעתי כי מיראה הוראה אני מ"מ במטותא יעיין מעלתו שאין ראוי לפסול כי לא נזכר פסול בזה ואף גם קצת ראיה מהגמרא כמ"ש התוס' והרא"ש והמרדכי על גמ' בר הדייא דמתקרי אייא מרי דמצינו איא שם אמור' בפ' כל כתבי ושם מרי מבואר בכל התלמוד אף שאומר מעלתו שחד שם הוא אינו מוכרח גם בזה אני מודה שיותר טוב לכתוב ב' פעמים דמתקרי שהוא יותר מבואר: אך לפסול אין אני מסכים מאחר שכך נמצ' בס"ג פעמים כך ופעמים כך ובתה"ד כתב שאין לחוש כלל וכשר אף אם לא נכתב דמתקרי מצורף לזה שאין זה נוגע אלא להמגרש אבל לא באבי המגרש שרבים מקילין בו וכ"ז כתבתי לדין מאחר שכבודך היה מפקפק לפסלו לא מלאני לבי ומוטב לתת גט אחר לכתוב בו ב' פעמים דמתקרי בהיות טוב אל תקרא רע אבל לדין אם כך נכתב אין לפוסלו לכן אהו' על הגט אשר שלחתי למעלתו יעיין מעלתו אם ליתנו בשעת הדחק שאומרים שכמעט א"א להשתדל ממנו גט אחר יוכל כבודך לעשות דרישה וחקירה עליו דברי אוה"נ הצעיר מאיר בלאאמ"ו אברהם ז"ללה

גם יש מקום שאבי המגרש שמו הראשון אברהם ומחמת חליו נשתנה שמו מתחלה משה ואח"כ נשתנה תיכף אהרן. אך מת תיכף ולא עלה באלו שמות לס"ת ולא חתם עצמו באלו שמות אך בניו אחר מותו עשו חילוק לס"ת נקראים רק בשני שמות מו' אהרן אברהם וכאשר הם חותמים בג' שמות בה' אהרן משה אברהם ואומרים שמטעם זה שהש"ץ נכשל תמיד בשמותם והנה נ"ל שיש לכתוב שלשתן מאחר שכך חותמין בכל השטרות כמו שאנו חוששין לקריאת ספר תורה כשקורא אותן השץ לס"ת כך חוששין לחתימתן כמבואר ברמ"י לשון הפוסקים דברי אוהבו מאיר

סימן כו יגדל נא שלום החכם אוה"נ כו' מו' אברה' כהן ני'. באתי להודיע למעלתו כי הובא אלי גט אחד מאמשטרדם ויש בו פקפוקים הרבה אשר אפילו לפי הנוסחא דנהיגי אינהו לא יצאו ידי חובתם כגון צבי ולא כתבו דמתקרי הירש דלמאי דנהיגי לכתוב כנוסח הב"י ז"ל א"כ הרי כתב הב"י סי' קס"ט סי"ז אם השני בלשון לעז והכל א' כגון חיים ביבא' כו' כותבין דמתקרי כו' ה"ה בנ"ד צבי והירש אף על גב דהכל א' הוא צריך לכתוב למנהג' דמתקרי ולמנהגינו המכונה וכ"כ אח"כ בר יהודא ולא כתבו דמתקרי ליב: והנה בשמו אפשר דסמכו על מה שכתבו וכל שום וחניכא וכו' אף על גב דלכתחלה מוכח בכל הפוסקים דצריך לכתוב ב' השמות אף על גב דכ' וכל שום מ"מ בשם אביו דילגו מלת ולאבהתי ולא כתב כי אם וכל שום שיש לי ולאשתי ולא כתב ולאבהתי ובאמת פלא הוא דבכל הנוסחאות דכתב נוסח ספרדים כגון הרמב"ם ז"ל והב"י כולם כתבו דאית לי ולאבהתי ומכל מקום מכל זה אינו פוסלים בדעבד לא מבעיא בשם אב דכשר בלא כינוי ואדרבא ראיתי בתשוב' דמסתפק אם לכתוב בו כינוי אלא אפילו בשמו בדעבד כשר. דלא גרע כלל מחניכתו וחניכתה וכ"ש ש היכא דכתב וכל שום ונ"ד פשיטא דמקרי דעבד במקום רחוק כזה ואיש בליעל שיש לחוש לעיגון ופשוט הוא: אך דא באתי להודיע אף שהוא פשוט מאוד מכל מקום יען לא נזכר בדברי הפוסקים הוי חידוש קצת שהם דלגו מלת אנת ולא כתבו אלא יתיכי ליכי אנתתי וברור שזה ט"ס הוא ולא דילג בכוונה עפ"י נוסחתו כי בכל נוסחאות ספרדים שראיתי בכולם כתב אנת מכל מקום נראה ברור שהוא כשר שהרי כתב יתיכי ליכי דהויא כמו אנת. וכן לקמן כתב דהוית אנתתי ואם כן ליכא למטעי כלל לפרש שוב פי' אחר אלא שמגרש אותה וגדולה מזו כתב הרד"כ בית רביעי דאפילו דילג מלת אנתתי כשר מכ"ש אנת דברו' הוא דהוי מלה כפולה ומכופלת וכ"כ מהרמא"י אם דילג מלת קדמת דנא כשר כיון דהוי' אנתתי הוי נמי פירושו לשעבר וכ"ש הכא דכמה לשונות יש שהם לנוכח ומדבר עמה גם כי פשוט הוא כביעתא בכותחא אמרתי להודיע למעלתך אולי יש בידו מי שכתב ע"ז או יש בידו נוסח משו' ספר ספרדי' דנהיגי הכי מה מאוד חשקה נפשי אם היה מכ"ת מוחל על כבודו לישב עמי על גט ז כי היינו מדקדקים בו הרבה חידושים שלא כתבתי ובדעבד לא מעכבי רק היינו מעלים על ספר חידושי דינים קצת אם רצון מכ"ת למחול יודיעני ואשלח אחריו ושלום מכ"ת יגדל כנפשו ונפש ד"ש כל הימים נאמן אהבתו יושיע

סימן כז צפרא דמרי טב החכם התורני כו' מוהר' אברהם כהן ראיתי מה שכתב מכ"ת בטופס הג' ראיתי מה ששלח מכ"ת ויש לדחות דלמא ט"ס הוא כיון דרב אלפס והמיימון ז"ל אשר נמשך אחריו כתבו אנת אבל לית דין צריך בושש דהא דברים אלו אינם מעיקר הגט כי אם טופס דהא מן הדין לא בעי למכתב אלא אנא פב"פ פטרית ותרוכית ית פלונית אנתתי דהוית אנתתי כו' כדאית' בהדי' פרק המגרש דכ"ה אתקין רבא בגיטי כו' ואף על גב דמסיק הגמ' דבעינן עוד כו' שאר מילי מכל מקום כבר כתב רש"י ד"ה כולהו מי קאמר כגון די